top of page

האלפים הצרפתים-סמואה (Samoëns)


מועד: אוגוסט 23. הרכב: 2 מבוגרים ו-2 ילדים. טיסה:איזי ג'ט 1,200 אירו לארבעה כרטיסים פלוס 2 מזוודות גדולות. מלון: Hotel Alexine. מלון ארבעה כוכבים. העלות שלו לא זולה, 1,200 אירו לשלושה לילות לסוויטה של סלון, שני חדרים שינה, מרפסת ושירותי הספא של המלון ( בריכה מקורה, ג'קוזי, סאונה וכו').



המלון מקסים, אדיב, מעוצב יפה מאוד וממוקם במרכז העיירה סמואה במרחק של כמה דקות ממסעדות רבות וסופר. זה שונה מסוג המלונות שאנחנו לוקחים בדרך כלל עם הילדים שלנו, לא היה מטבח, אבל כשהוא קפץ לנו בחיפוש המלונות עומרי התלהב ממנו והלכנו עליו. הוא נראה כמו מלון שצריך להיות ממש קסום להיות בתקופת החורף.

הבחירה בלינה בסמואה /סמואנס /סמואן (Samoëns): זה הביקור השני שלנו באלפים הצרפתים( בטוח לא האחרון), אחרי ששנה שעברה שהינו כשבועיים שחולקו בין אנסי ושאמוני, הרגשנו שבא לנו להתחיל את הטיול שלנו בקפיצה קטנה לאזור לפני שאנחנו ממשיכים לטייל מחוץ לצרפת. לא הייתי בוחרת לישון בה בפעם הראשונה שלי באלפים, אלא אם הטיול הוא מספיק ארוך בשביל לטעום מהכל. אגב, המקומיים הוגים סמואה, הצרפתים מחוץ לעיירה לא ממש יודעים איך באמת הוגים אותה ואז שומעים גם סמואן וסאמואנס...

בהתחלה תכננו על אנסי שוב, אבל משהו כמו כמה שבועות לפני היציאה לטיול, רגע לפני שכבר אי אפשר היה לבטל את המלון באנסי, החלטנו לעשות שינוי כדי להגיע לאזורים אחרים של האלפים הצרפתים ועשינו שינוי ללינה בסמואה לשלושה לילות ויומיים וחצי של טיול באזור העיירה. הכוונה הייתה לטייל יותר באזור שלה ולא בה ספציפית, אבל זכרתי את הקרבה היחסית שלה למורזין והאזור והנסיעה אליה לא הייתה כרוכה בכבישים קשים לנהיגה למקרה שנגיע כשמחשיך במקרה של עיכובים בטיסות.


לונה פארק זמני ממול למלון: יצא לנו מושלם להגיע בדיוק בערב האחרון של לונה פארק מאולתר באזור החניה, סמוך למלון שלנו, הלונה פארק הציע פעילויות שונות כמו מכוניות מתנגשות לגילאים צעירים ובוגרים יותר, קרוסלה שעולה לגובה, מקפצות, רכבת הרים ועוד. על מנת לעלות על כל מתקן היינו צריכים לשלם 3-5 אירו לפעם. הלונה פארק פעל עד חצות, אנחנו היינו בו עד אזור 22:00 והילדים נהנו מאוד, זה היה אחלה ספתח לטיול שלנו. בבוקר למחרת כאילו הלונה פארק מעולם לא היה ושוק האיכרים תפס את מקומו.

בחרתי לכתוב על הלונה פארק, שהוא לא משהו קבוע שאפשר למצוא שם תמיד, משום שזאת לא הפעילות היחידה שניתן למצוא בסמואה במהלך הקיץ. יש להם תוכנית שלמה ומפורטת מיום ליום במהלך הקיץ אז כדאי לבדוק באינטרנט או לפחות כשאתם נמצאים באזור בקיץ כי בטוח תמצאו איזו פעילות נחמדה וקיצית לילדים.

שוק איכרים בסמואה: אז כמו שאמרתי, קמנו בבוקר, כאילו הלונה פארק של אתמול היה חלום ובמקומו היה שוק נחמד שמוכר חומרי גלם טריים כמו גבינות, נקניקים, ירקות, פירות וגם דוכנים של עבודות יד, אך בהחלט לא משהו ששווה להגיע אליו במיוחד אם אתם לא ישנים בעיירה עצמה. מה שכן היה שווה היה פטיסרי בשם A la Jaÿsinia.

אני מצאתי שהמחירים היו מאוד גבוהים למה שמצאתי בשוק באנסי בשנה שעברה וגם ביחס למחירים בארץ אז לא קנינו שם שום דבר. מה שצריך לקחת בחשבון הוא שהם סוגרים את הכביש לכיוון מורזין עד 13:00 בצהריים וגוגל מפות לא ממש ידע להוציא אותנו מהעיירה, בסוף הצלחנו למצוא דרך חלופית עם הווייז וההתרחקות מהאזור.

מורזין (Morzin) : את היום למחרת ידעתי שאני רוצה לנצל לנסיעה יותר ארוכה ומעייפת מבחינת דרך הנסיעה כדי שהיום האחרון שלנו שם יהיה קליל בנסיעה, לקראת הנסיעה הארוכה שתהיה לנו עוד יומיים, במעבר מצרפת לגרמניה( עם עצירה בשוויץ). ולכן יצאנו לקראת מורזין שידועה כמקום לחובבי רכיבת אופניים וזה אכן מורגש בה מאוד.


רכבלים שונים שמסיעים בעיקר אופניים ואופני שטח וכביש בכל פינה. העיירה עצמה מלאה במסעדות, אך לא התעכבנו בה יותר מדי, היא יותר היוותה לנו תחנת מעבר הלאה. למי שרוצה לחוות מעבר של 24 רכבלים שונים שמתחברים יחד או רכיבת אופני הרים מורזין מושלמת בשבילו...

מורזין גם מלאה באטרקציות כמו קניונינג, ראפטינג, מגלשת טובוגן ועוד.

מונטריוד (Montriod): לאחר המעבר במורזין המשכנו לעיירה נחמדה ובה אגם בשם זהה Lac de montriod.

האגם מקסים ממש, זה בא לידי ביטוי גם בנוף וגם באווירה שסביבו. הצרפתים פשוט יודעים לחיות טוב ! כמובן שהמים די קרים ולא פשוט להיכנס אליהם לאורך זמן, גם כשבחוץ חם מאוד...לצרפתים נראה שפחות קשה 🤷🏼‍♀️. כמו בכל מקום שיש דשא ובטח כשיש גם אגם לצידנו, פרשנו את המפה המשובצת שלנו ועשינו סוג של פיקניק.

בהמשך גם שיחקתי עם עמית, ואיתי שהצטרף בהמשך, בצלחת מעופפת על מרחבי הדשא לצד האגם. ילדים, ובטח הילדים שלי, לא צריכים יותר מזה.

כפר העיזים ב- Les Lindarets: כבר בתכנון הטיול הקודם באלפים הגעתי מוכנה לקראת הנסיעות שיש למורזין וLes Lindarets ואולי זאת גם הסיבה שלא הגענו אליהן באותו ביקור. הבנתי שהכבישים שם מפותלים והכל בעליה והרגשתי שטוב לנו ויש עוד מה לראות ולעשות באזור שאמוני.


הפעם הגענו מוכנים ומכווני מטרה להגיע לשם ולכן הבסיס ללינה היה בסמואה, כפי שכבר פירטתי קודם, חיפשתי לישון קרוב לאזור, אך לא גבוה שנצטרך לעלות ולרדת מההר בכל נסיעה ובטח לא בנסיעת ערב אחרי טיסה... חייבת לומר שהכבישים נראו יותר מפותלים וקשים במסך הטלפון מאשר בתחושה בנסיעה עצמה. בעיירה (אם אפשר לקרוא לכמה מסעדות, חנויות ובתי קפה עיירה) יש אווירה טובה, הרבה מסעדות ואנשים, אנחנו באנו קצרים בזמן וענייניים- היינו כבר עייפים והיה חם יחסית ולכן נתנו לילדים ליהנות מהעיזים, קנינו להם שקית אוכל באירו שממנה האכילו אותם, צילמנו ויצאנו לדרכנו.



ממש עד לרגע היציאה חשבנו להמשיך למפלים בשם Cascade Brochaux שמאוד רציתי לראות שם באזור, אבל היה חם והיינו עייפים (האמת שהתחלנו את הטיול מאוד עייפים כי עומרי ואני היינו אחרי מחלה) אז נכנסנו לאוטו וחזרנו לדירה ולבריכה במלון.

מסלול הליכה בנקיק טין (Gorge des Tines) בטיול הקודם שלנו באלפים הצרפתים ביקרנו בשני נקיקים, אחד באזור אנסי והשני באזור שאמוני. נשאר לי בראש נקיק אחד שהיה לי בתכנון וגם עברנו לידו בטיול הקודם, בסמוך לסמואה, בדרך לקרקס המפלים (cirque du fer a cheval national park). ההליכה הייתה כשעה לכיוון, כאשר המסלול הוא לא מעגלי. התחלנו בסמוך לנהר, באזור שעוברות הרבה סירות ראפטינג בנקיק, התחלה שלדברי מקומית אמורה להיות קלה יותר, ההליכה הייתה לא קשה במיוחד , אבל למתאוששי מחלה כמו עומרי ואני היה קצת קשה. יש עליות וירידות בטיול, חלקן במסלול סלול וחלקן באזורים סלעיים או בסולמות מדרגות, המטרה שלנו הייתה לסיים את המסלול כולו.

בשלב מסויים לא היה לנו ברור מאיפה אנחנו ממשיכים את המסלול, כששאלתי מישהי על הדרך קיבלתי ממנה תשובה שאנחנו ממש בסוף, משהו כמו 5-10 דקות הליכה, אבל ההליכה בעלייה לא פשוטה בכלל, בטח לילדים, לי זה הספיק והצעתי לעומרי לעשות אחורה פנה ולחזור על אותה דרך, אבל עומרי הסתכל עליי כאילו אני מתפנקת ובאנו להמשיך...

ואז כמו מלאכים מהשמיים - זוג צרפתים עם שלושה ילדים יזמו שיחה ואמרו לנו שלא כדאי לנו להמשיך כי יש שם עלייה ממש קשה והילדים שלהם מאוד התקשו ופה לעומרי כבר לא הייתה ברירה להתיישר לתכנית שלי ולחזור על אותה דרך כי אנחנו לא נמשיך בדרך קשה ולא נבחר להמשיך בעוד אופציות שהיו שם לדרך לא ידועה ונמצא את עצמנו במסלול ארוך עוד יותר שלא מביא אותנו לנקודה שממנה התחלנו. קרקס המפלים (cirque du fer a cheval national park): לאחר ההליכה בנקיק טין, המשכנו לקרקס המפלים שנמצא רק כמה דקות נסיעה משם. בקרקס המפלים כבר ביקרנו בטיול הקודם שלנו, אבל השמורה כל כך יפה ובפעם הקודמת לא עשינו בה אף אחד מהמסלולים המוצעים, כך ששמחנו לחזור אליה.

בתכנון, לעשות פיקניק, מסלול הליכה וגם לתת לילדים עוד רכיבה על סוסי פוני כמו שהיו בפעם הקודמת, אבל בפועל, היינו גמורים ממש מההליכה וגם היה חם יחסית ומצאנו את עצמנו נחים הרבה מעבר למה שתכננו בשמורה, הילדים שיחקו בבאטל פליפ ועם הצלחת המעופפת בזמן שעומרי ואני שכבנו לנו על המפה המשובצת ובהינו בהרים ( ולפעמים גם בילדים 😜).

כשכבר היה לנו כח לקום והלכנו איתם לסוסים, גילינו שהסוסים בהפסקה של קרוב לשעתיים וחזרנו לנוח גם אנחנו. על המסלול ויתרנו ( נצטרך להגיע פעם שלישית). נתנו לילדים את הרכיבה שחיכו לה וגלידה, הלכנו לאגם הקרוב , שיחקנו איתם עם הצלחת המעופפת ויצאנו מהשמורה כשהילדים רוצים למלון לבריכה ואני מתעקשת על ביקור באגם שנמצא כמה דקות מהמלון שאחרי קריאה עליו נראה כמו מקום להגיע אליו- Lac Belu.

מורילון (Morillon): בגדול לא הכרתי אותה ולא קראתי על אטרקציה מעניינת בה, אבל כשראיתי באחד השלטים בסמואה שילוט לאגם בשם Belu, אני פותחת גוגל וקוראת מה יש לראות מה יש שם והופתעתי לראות שהרבה!

מקום מהמם עם אגם מקסים ונוף ירוק והררי מסביבו, מים קרים למות, משחקי ווי פאאוט במים בסגנון אגם פאסי( למי שביקר גם שם), חול לצד האגם להרגיש בים, פארק חבלים ממש מול האגם ומשחקייה באוויר. למי שכבר טייל בפארק החבלים באזור אנסי, הסגנון מאוד דומה, אבל התוספת של האגם היפה ומה שניתן לעשות בו הופך אותו למקום באמת מושלם, בטח שלסיום היום שלנו.


החניה במקום חינמית, במקום יש מסעדה שנראית נחמדה( התפריט של אכילה בחוץ פחות התאים לנו והתפריט המגוון לבפנים לא היה רלוונטי כי לא היה מקום).


אז החלטנו לוותר על לאכול שם והגענו למסעדה מקסימה ומאוד טעימה לדעת כולנו, שאני לא זוכרת את שמה, אבל היא נמצאת ממש מול למלון אלקסין בסמואה. אחר כך קראתי שמבין עיירות איזור הגראנד-מאסיף נחשבת מורילון (Morillon) לעיירה עם הכי הרבה אטרקציות לילדים ולמשפחות.


יום למחרת קמנו מוקדם והמשכנו לגרמניה שלא דמתה בצבע האגמים, באווירה ובאוכל לאזור האלפים הצרפתים:).



279 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page