הרכב: זוג
תקופה: דצמבר 2022
טיסה: טסנו עם איזי ג' ט(EasyJet). 560 פאונד לשניים כולל מזוודה אחת. טיסה של 5.5 שעות. אני חייבת לומר שאני מאוד מרוצה מאיזי ג'ט בטיסה הזאת וגם בטיסות קודמות שלי איתם. משלב ההזמנות באתר ובאפליקציה המצויינת שלהם ועד שלב הטיסה עצמה, הכל מאוד נח, שקוף ומסודר. מצד שני, עדיין לא יצא לי לדרוש מהם פיצוי על משהו אז ברור שהם בסדר:)
מלון: בביקור האחרון שלנו בלונדון, לפני כ- 7 שנים, ישנו בהולידיי אין, הפעם לנו ב- Staunton. ממוקם כמה דקות הליכה מתחנת הטיוב טוטנהאם שהיא תחנה טובה וגם כמה דקות הליכה מאוקספורד. מלון נחמד, נקי ובמיקום די טוב, אך העלות לא מאוד זולה ללילה( גם לא יקרה מדי במחירי לונדון).
החיסרון שלו הוא שהוא ללא מעלית (אני הקדמתי תרופה למכה וביקשתי מראש חדר בקומת הקרקע בטענה שלבעלי יש בעיות גב, בסוף הנבואה הגשימה את עצמה). כל מלון שתבחרו, שיהיה נקי, במיקום שנעים ללכת בו גם בשעות הלילה וקרוב לתחנת רכבת תחתית ( רצוי עם קווים מרכזיים כך שלא צריך להחליף יותר מדי רכבות).
אם אני צריכה להמליץ על האזור הכי טוב לישון בו זה יהיה אזור כיכר לסטר/ פיקדילי/ טרפלגר. בטיול הבא שלי כבר סגרתי למלון בכיכר לסטר.
לונדון לא קטנה וכל האטרקציות שבה, אומנם, מפוזרות באזורים שונים ומצריכים נסיעה בטיוב, עם זאת, זה כיף ללון באזור שאפשר לרדת מהמלון ולקבל אווירה לונדונית, אבל בלי לשבור את הכיס, כי בסופו של דבר אתם לא מגיעים ללונדון בשביל להישאר בחדר. הקדימו להזמין ותצליחו להוציא מחיר טוב יותר.
ללונדון הגעתי בפעם הרביעית (כשכבר סגור לי כרטיס טיסה לפעם החמישית) כדי לחגוג את יום הנישואים העשירי של עומרי ושלי וגם כדי ליהנות מאווירת טרום חג המולד שאנחנו כל כך אוהבים לחגוג באירופה בתקופה הזאת. אז נכון שלונדון היא עיר שתמיד כיף להגיע אליה, אבל זאת ללא ספק התקופה הכי יפה להגיע אליה - טרום חג המולד.
סים: קניתי כבר בקיץ האחרון גלובל סים בדואר ב-100 שקל והסים הזה נמצא בטלפון במקביל לסים שלי בארץ ושימש אותי מאז כבר בטיולים בצרפת, בשוויץ, בדרום אפריקה וגם בלונדון. כן הייתי צריכה להטעין אותו במהלך דרום אפריקה שוב, אבל זה ממש נח ויעיל והנה, בלונדון לא הייתי צריכה להטעין אותו שוב והייתי מחוברת כל הזמן לחבילה(כמובן שבחדר השתמשתי ב- WIFI של המלון).
למי שיש בטלפון מקום לשני כרטיסי סים, לא צריך להחליף כל הזמן סים והסים יכול ללוות מטיול לטיול כשהוא לא תחום לזמן קצר כמו שבועיים בדומה לחבילות שמציעות חברות הסלולר( גם משתלם יותר מבחינת המחיר).
תחבורה משדות התעופה: ללונדון שלושה שדות תעופה עיקריים שמהם ואליהם מגיעים ישראלים.
היתרו :השדה הגדול ביותר ממנו ההגעה נוחה למרכז לונדון באמצעות הרכבת התחתית (הטיוב) באמצעות הקו הכחול, קו פיקדילי עד למרכז לונדון בנסיעה של כ- 45 דקות. הגענו מהיתרו בטיול הקודם ואפילו בביקור קצר כשהיה לנו קונקשן בלונדון.
לוטון: הגעה הרבה פחות נוחה בתחבורה ציבורית. מאוד מסורבל- צריך לקחת אוטובוס, אחרי זה רכבת ואז לרוב טיוב כדי להגיע למלונות או פשוט לקחת מונית או אובר. אנחנו לקחנו אובר שיצא משמעותית זול למונית.
אובר יצא לנו 68 פאונד בעוד מוניות רצו 95 פאונד עד 110 פאונד והסכום עוד היה בשעות העומס, ב-8 בבוקר. לקח לנו משהו כמו שעה להגיע עד למרכז לונדון.
המלצה שלי למי שנוחת מאוחר בלילה ומשלם על המלון שלו 150 פאונד ומעלה ללילה. לקחת מלון בשדה ורק למחרת בבוקר לצאת לעיר. חבל לשלם סכום כזה גבוה על מקום לישון בו ויש גם מלונות שלא יאפשרו לכם צ'ק אין מאוחר.
אנחנו נחתנו בחצות בלוטון בחצות וישנו במלון Holiday Inn Express London שממוקם חמש דקות הליכה מהשדה. חדרים נחמדים בעלות של 100 פאונד וכוללים ארוחת בוקר.
גטוויק: נמצא דרומית ללונדון, מרוחק מהית׳רו, אך קרוב מלוטון. הדרך המהירה להגיע היא בטיוב ( או שדרושה החלפה לטיוב נוסף, תלוי מאיזו תחנה עליתם) שמביאים לרכבת הרגילה שמביאה ממש עד לפתח השדה. בטיול האחרון הגענו מלוטון, אבל חזרנו דרך גטוויק וההגעה לשם הייתה ממש נוחה ולא יקרה מדי (באזור ה-35 פאונד לרכבת לשנינו).
שימו לב שאתם לא יושבים בטעות במחלקה ראשונה, שמנו לב לזה כבר בסוף הנסיעה ולמזלנו לא עלה אף אחד לקנוס אותנו.
תחבורה וניווט בתוך לונדון:
איך עומרי אמר לי תוך כדי נסיעה בטיוב? " אם בתל אביב תהיה תחבורה כמו בלונדון אין לי בעיה לוותר על אוטו אחד". אני קצת יותר מתקשה ממנו לצאת בהכרזה כזאת, אבל מבינה על מה הוא מדבר. לונדון מאוד נוחה להתניידות. לא מפחיד אותי להגיע לשום מקום בלונדון בזכות התחבורה הנוחה שלה. יש מספר קווי טיוב(רכבת תחתית) בעלי שמות כמו פיקדילי, אליזבת', נורת'ן , סנטרל ועוד.
כל אחד מהם מביא לאזורים שונים בעיר, וגם בעל נקודות ממשק עם קו אחד או יותר בתחנות השונות כך שהעיר כולה מרושתת בתחבורה תת קרקעית. תוסיפו לתחנות הטיוב גם תחנות אוטובוסים ורכבות רגילות שמשלימים אותם לאזורים מסויימים ואתם לא צריכים שום רכב וכביכול גם לא צריכים ללכת ברגל לשום מקום..נראה לכם? בלונדון הולכים והרבה משתי סיבות.
א. כיף ללכת בה, את האווירה והאוויר אי אפשר לקבל מתחת לאדמה ואתם תמצאו את עצמכם פשוט הולכים והולכים...
ב. גם ההליכה לתחנה ומהתחנה זאת הליכה לא קטנה. בחלק מהתחנות יש גם מדרגות או צריך החלפות של טיוב ויש גם את ההליכה מהתחנה ליעד עצמו... כמו ערים גדולות אחרות, הולכים עד שהרגליים נשברות( לכן מה שהכי חשוב כדי להקל על הטיול זה לפחות מלון עם תחנת טיוב קרובה).
הניווט הוא ממש פשוט, מכל מקום שבו תלונו רשמו בגוגל מפות את שם המקום (או תיצרו לעצמכם מפה מקוונת מראש שגם תראה לכם את הקרבה בין האטרקציות עצמן ואז תדעו מה לשלב באותו יום). ברגע שתרשמו את השם של המקום מנקודת המוצא שלכם, גוגל מפות כבר ייתן לכם את הדרך הכי נוחה להגעה ברמת הכמה זמן הליכה לתחנה ולאיזו תחנה, כמה תחנות תצטרכו לקחת ואם תצטרכו החלפה של טיוב, אוטובוס או רכבת זה גם יפנה לשם וייתן זמנים וכיוון מדוייק לשם. שימו לב שאין קליטה סלולרית בטיוב ולכן כדאי לעשות הכל לפני הירידה ואפילו לצלם תמונת מסך על כל מקרה. לפני בחירת כיוון הרכבת שאתם עולים עליה, שימו לב לצד שבו מופיעה ברשימה( סטייל התמונות שצירפתי) התחנה שאליה אתם צריכים להגיע כדי שלא תסעו בטעות לצד השני.
נסיעה בטיוב ובאוטובוס אפשרית רק באמצעות כרטיס אשראי, אפל פיי או כרטיס אויסטר שזה כרטיס נסיעה בגודל של כרטיס אשראי שמתפקד כמו הרב-קו בישראל, מטעינים אותו בסכום כסף והוא משמש לתשלום עבור הנסיעה.
ניתן לקנות את האויסטר במכונות האוטומטיות בכל תחנת רכבת תחתית בלונדון. הכרטיס עצמו עולה 7 פאונד (פקדון שניתן לקבל בחזרה(טרם ניסיתי). למבוגרים אין טעם לרכוש אותו, פשוט להעביר את הכרטיס, לילדים( ואולי גם פנסיונרים ) יש טעם משום שעלות הנסיעות שלהן זולות יותר.
לא זוכרת כמה עולה כל נסיעה (כמובן שהתעריף משתנה מנסיעה באותו אזור לנסיעה מאזור לאזור), אך בסופו של דבר עלות הנסיעות מגיעה לתקרה מסויימת. השתמשנו במלא רכבות תחתיות וחוייבתי במינימום על 2.5 ובמקסימום על 8 פאונד.
מה יש לראות?
תחנת הכח באטרסי ( Battersea) ו- Lift 109: מקום מקסים ומעניין להגיע אליו. כמובן שבתקופת חג המולד הכל יותר יפה - יש דוכנים, משטח החלקה על הקרח ועוד, אבל התחנה שלעצמה מאוד יפה להסתובבות וההסברים וההיסטוריה שלה מעניינים.
שמה הוא הלחם בסיסים (הנה יצאה הלשונאית שאני) והוא ניתן לה משום שהיא תחנת כח- Battery שפעלה לחימום המים- Sea.
מניחה שאני די מהראשונות לכתוב על התחנה ועל מעלית 109 משום שהיא נפתחה רק בנובמבר. מעלית 109 נקראית כך כי מדובר במעלית שעולה באחת מארבע הארובות של תחנת הכח (נשארה רק אחת פועלת כיום) ועולה לגובה 109 מטרים ולנוף של 360 מעלות מהמם על לונדון.
לפני העלייה במעלית יש לובי שבו לומדים על ההיסטוריה של המקום וההתפתחות שלו עם השנים, לאחר מכן מיצג שמוקרן על קירות החדר שמציג את תהליך חימום המים ולאחר מכן מגיעים למעלית עצמה שזאת אטרקציה שווה ביותר שמעלה אתכם בתוך ארובה לנוף מקסים על כל לונדון.
התחנה עצמה היא מרכז חנויות ומסעדות וגם בניין מגורים יוקרתי (גורדון רמזי גר בבניין הזה וגם בעל מסעדה סמוך ליציאה ממעלית 109).
עלות: 15.90 מבוגר, 11.90 לילד.
סקיי גארדן (Sky Garden): הסקיי גארדן ממוקם בקומה ה-35 של מגדל רב קומות. המקום עצמו כולו מוקף בחלונות זכוכית ויוצר חממה לגידול צמחים. אל תצפו לראות איזה גן מטורף, מה שיפה פה הוא הנוף שמשתקף ממרפסת המקום על לונדון ובעיקר על גשר המצודה.
כדאי להגיע כשעה לפני השקיעה שייצא לכם לראות את המקום בזמן השקיעה עצמה כשהשמש עוד יחסית גבוהה ומי שלא ימהר לרדת יוכל לשבת לאכול ולשתות משהו ולצלם גם בחושך. משהו נחמד שאני מצאתי לשתות שם: שוקו אירי, שוקו עם ליקר תפוזים. אנחנו אישית נתקענו שם מעבר לזמן שרצינו בגלל תור לא קצר לירידה, אבל לא יודעת לומר אם זה משקף כל יום.
הכניסה אליו היא ללא תשלום.
גשר לונדון ( London bridge) וגשר המצודה ( Tower bridge): מצאתי שהרבה אנשים מתבלבלים ביניהם ואני שואלת איך אפשר?
גשר לונדון הוא סתם עוד גשר( גם אם היסטורית יש לו משמעות), גשר המצודה הוא גשר מרשים ביותר. שניהם די קרובים. גשר המצודה מוביל למצודה שלא ביקרנו בה ולא רק אליה וההליכה על הגשר היא ללא כל עלות, יחד עם זאת, הגשר כן מאפשר הליכה גם על מפלס גבוה יותר של הגשר עם רצפה שקופה והיא בתשלום. הפעם לא עלינו למפלס הרצפה השקופה ולא בטוחה אם אטרח ללכת בה גם בביקור הבא שלי בלונדון.
הביג בן (Big Ben): מגדל השעון האיקוני הוא אחד מהסמלים המפורסמים יותר של לונדון. ב-2021 סיים שיפוץ. ביג בן זהו השם של הפעמון בתוך מגדל השעון. התמונות שלו מהטיול הקודם שלי בלונדון, לא יודעת כמה השתנה בעקבות השיפוץ.
ארמון בקינגהאם (Buckingham Palace) : ארמון המגורים של בית המלוכה הבריטי שמשמש כמקום לעריכת אירועים ואירוח לבני משפחת המלוכה הבריטית.עיקר העניין בארמון הוא טקס החלפת משמר המלכה בארמון בקינגהאם של חיילים בשירות הצבא הבריטי של הוד מלכותה.
הטקס נערך בערך מ-10:30 עד 11:45, כאשר ההחלפה עצמה מתבצעת ב 11:00 ובימים קבועים: ראשון, שני, רביעי ושישי. הלו״ז, כמובן, תמיד יכול להשתנות.
כבר ביקרתי פעמיים במשמר המלכה ויודעת שאבקר שוב בפעם הבאה שלי שם (טיול עם הבן הגדול וחברים) אז הפעם שאלתי את בעלי אם ירצה ללכת לראות את הטקס שוב וקיבלתי תשובה חד משמעית שלא, אז מצרפת תמונות של הטקס מהטיול הקודם שלנו. אין לי מושג אם משהו השתנה בטקס מאז (לפי הסדרה "הכתר" אני בספק אם משהו השתנה או ישתנה שם אי פעם חוץ משערוריות מין😜).
לונדון איי או יותר נכון העין של לונדון (London Eye): הוא גלגל ענק בגובה 135 מטרים, שנמצא על הגדה הדרומית של נהר התמזה מול ארמון וסטמינסטר – הפרלמנט הבריטי. גם ללונדון איי לא הגענו בטיול הזה, עלינו עליו בטיול הקודם. למי שיש פחד גבהים ממתקנים כאלה, יכול ליהנות מנוף על לונדון בתצפיות כמו באטרסי או סקיי גארדן.
כיכר לסטר: (Leicester Square): הכיכר האהובה עליי. היא ללא ספק מרכז העיר וחיי הלילה של לונדון, סמוכה לרובע הצ'יינה טאון ( מבחינת עומרי זה כבר מזמן לא אזור אותנטי ויש משהו בדבריו). בכיכר מועדוני לילה, פאבים, מסעדות ובתי קזינו(שיקר מאוד לשחק בהם, במיוחד בסופי שבוע כשיד בלק ג'ק הופכת מ - 15 פאונד ל-25 פאונד) וגם נמצא בה ביתן שבו ניתן לרכוש כרטיסי תיאטרון מוזלים למחזות שנערכים באותו יום או שבוע. בכיכר ניתן למצוא את חנות הלגו וגם את חנות ה-M&M'S ואמנים שונים ששרים לא רע בכלל. אני מצאתי שם את אד שירן הבא 😊
קזינו ההיפודרום : קזינו גדול שנמצא בכיכר לסטר. הקזינו פתוח 24 שעות, הכניסה אליו חינם וגם אין אפילו צורך בכרטיס או דרכון כדי להיכנס. יש בקזינו קומת פוקר שלמה וכמובן גם שולחנות משחק, אך הידיים מאוד יקרות בהשוואה לבתי קזינו אחרים באירופה או בווגאס, במיוחד כשמדובר בסופ"ש, אז המחירים ליד עולים.
אפטרנון טי (Afternoon Tea): טקס האפטרנון טי הוא טקס מסורתי רווח באנגליה של ארוחת ביניים בין ארוחת הצהריים וארוחת הערב. בארוחה זאת מגישים תה מלווה במגש של כמה קומות עם מיני כריכים וקינוחים.
ניתן למצוא את טקס התה במקומות שונים כמו בתי מלון וגם מסעדות ובתי קפה בקונספטים שונים ומעניינים. אנחנו הלכנו על קונספט מדעי שתפס אותי בתמונות ובתיאור של מישהי בפייסבוק ולצערי, זה לא היה יותר מזה. כן, זה מרשים בעיניים, כן, הכריכים היו טעימים, אבל לא שווה 50 פאונד (לא כולל הטיפ 12.5 אחוזים שהם גובים) ועוד טוב שחלקנו ולא לקחנו כל אחד ב- 50 פאונד (כשלוקחים בנפרד ניתן להזמין עוד מהדברים שאהבתם, כלול במחיר הראשוני). המקום בו ביקרנו נמצא במלון בשם The Ampersand Hotel ב- Drawing Rooms.
שווקים: יש המון שווקים בלונדון ואי אפשר לבקר בכולם בטיול אחד. זה ללכת הרבה, בשווקים שבהם יש גם אוכל אי אפשר לעבור משוק לשוק וליהנות ממה שיש לו להציע מבחינת קיבולת הקיבה. ממה שאני קראתי לפני הטיול האחרון שלנו, היו שני שווקים שהחלטתי להתמקד בהם: שוק בורו( Borough Market) ושוק קמדן( Camden Market). בטיול הבא שלי בלונדון אני מקווה לבקר גם בשוק פורטבלו בנוטינג היל ובשוק קובנט גארדן.
שוק בורו ( Borough Market): הגענו אל השוק ביום חמישי והוא די עמוס, אבל לא ברמה שהיה שוק קמדן בשבת. השוק נמצא ממש מתחת לגשר לונדון ומציע אוכל ובעיקר חומרי גלם כמו פירות, ירקות, גבינות, בשר ולחמים.
ניתן לקחת חומרי גלם ולתפוס פינה לצד נהר התמזה ולאכול שם וגם ניתן לאכול בשוק עצמו באחד הדוכנים ולאכול בעמידה או בישיבה אם מדובר בדוכן עם מקומות ישיבה. אפשר לשלב את שוק בורו עם ביקור בסקיי גרדן ו/ או גשר המצודה וכמובן שגם גשר לונדון שנמצא ממש סמוך לשוק.
שוק קמדן (Camden Market): הגענו אל שוק קמדן ביום שבת, לא יודעת כמה זה מייצג בתקופה הזאת של השנה - טרום חג המולד או כי מדובר ביום שבת, אבל הכל היה עמוס באנשים בצורה מטורפת. האווירה שם מאוד טובה וצבעונית, בשוק ובקמדן בכלל.
האווירה בשוק שונה לגמרי מהאווירה בשוק בורו. שוק קמדן מציע הכל מהכל והשכונה עצמה מאוד מעניינת ולא שגרתית. הסתובבנו וטעמנו מכמה דוכנים כשניסינו לא להגזים כדי שיהיה לנו מקום ל- Afternoon tea שקבענו אליו יותר מאוחר באותו יום.
ההגעה אל השוק תלויה בתחנה שממנה תגיעו, אבל הירידה צריכה להיות בתחנת קמדן, בקו השחור שהיא תחנה עם הרבה מאוד מדרגות, קחו זאת בחשבון אם אתם מגיעים עם עגלה. ניתן לשלב ביקור בשוק אחרי ביקור בבאטרסי (אם לא תאכלו צהריים במסעדה של גורדון רמזי שנמצאת סמוך למעלית 109).
שורדיץ ( Shoreditch): שורדיץ היא שכונת עוני במזרח לונדון שמאופיינת בציורי הגרפיטי שלה וגם בכמה בתי עסק שהאוכל שלהם מצטלם טוב. יש לשם לא מעט סיורים, עם מדריכים ישראלים ועם מדריכים מקומיים, יקרים יותר ויקרים פחות( תמיד יקרים). אנחנו לקחנו סיור עם "לונדון עם בר" וממש לא התרשמנו לטובה.
המדריכה הייתה לא כריזמטית, הידע שלה היה נראה היה די מצומצם וכשהובילה אותנו זה הרגיש לא כזה מסודר ומאורגן. מאנשים אחרים בקבוצה הבנו שיש אזורי גרפיטי יותר מרשימים להגיע אליהם. מבחינת האוכל, אז לא הייתה בעיה בכמות, אלא יותר הקשר בין האוכל למקום והסיפור שמתלווה אליהם.
בסופו של דבר האוכל בסיור לא היה כזה מיוחד ויוצא דופן ממה שפגשנו לבד בשווקים השונים או בכלל מבחינת ייחודיות.
בייגלה סתמי שיש בכל סופר( אם אתם רוצים להתלהב ממנו אז לפחות קחו אותו עם בשר, חמוצים וחרדל), השוקו עם השוקולד בתוכו זה שוקו( איכותי) עם מקופלת בפנים, הקרמבל טעים ממש וניתן למצוא אותו בשוק בשורדיץ או בשוק בבורו וטעימת הצ'יפס זה במקום בשם פופיס שמוכר פיש אנד צ'יפס שאפשר למצוא גם בקמדן.
מקרונים ודונאטס היא סתם הוציאה מהתיק בלי שום הסבר מה הקשר לזה ולסיור עצמו. הבנתי שיש גם גלידת פחם שמצטלמת נהדר בשורדיץ, אבל לא יצא לנו לטעום.
דווקא החלק המאוד מעניין בסיור היה מפגש מקרי עם אומן בפעולה שהתגלה כאומן גרפיטי ישראלי בשם בנצי ברופמן, שבא לטייל בלונדון ומצייר לו על הקירות בזמן שאישתו מסתובבת לה בעיר. השיחה שהקבוצה יצרה איתו הייתה מעניינת ומעשירה מאוד בנושא תרבות הגרפיטי יותר מאשר התוכן שקיבלנו מהמדריכה חסרת האנרגיה.
יש לא מעט מדריכים לעשות איתם סיורים בשורדיץ, בחינם ובתשלום, עם וללא אוכל. נראה לי שאם עושים עם אוכל, אז לפי ההמלצות, עומרי לוגסי, הוא אחד לעשות איתו, אך העלות לא זולה.
