הרכב הטיול: חמישה מבוגרים ושני ילדים בני בן 7.10, ובן ה-3.10.
תקופה ומשך החופשה: מאחר וחגי תשרי הם מסגרת הזמן של כל הטיול אז הטיול תוכנן לשבועיים הראשונים של אוקטובר (2022).
זאת הייתה תקופה מצויינת גם מבחינת מזג האוויר( האביב שלהם), גם מבחינת האפשרות לבלות בקרוגר בעונה היבשה, ללא גשמים וחשש למלריה וגם הסתבר שיותר רגוע בטיחותית כי זאת תקופה שיש פרנסה לעובדים בחקלאות ואז יש פחות מקרי שוד מהרגיל.
טיסות: כפי שכבר כתבתי, טיסת הלוך ליוהנסבורג וחזרה מקייפטאון, לתקופה שרצינו טורקיש היו הכי זולים. 745 דולר לכרטיס. לגבי טיסת הפנים, סגרתי עם flysafair ב- 1,474 ראנד לאדם שהם כמעט 300 שקל. טיסת הפנים לקחה אותנו מיוהנסבורג לפורט אליזבת'. לצערי, היה לנו עיכוב של חמש שעות בקונקשיין בתורכיה פלוס 3 שעות ההמתנה שהיו לנו בלי קשר, אז ההתחלה הייתה קצת קשוחה מבחינת העייפות וגם זמן שהלך לנו לאיבוד. טורקיש ממש אכזבו אותי בטיפול ובהתייחסות שלהם בשדה לתלונות שלנו על האיחור, כתבתי להם מייל עצבני ואני מקווה שאזכה ליותר מרק אמפתיה. טיסת הפנים הייתה מצויינת ונוחה.
התכנון היה נחיתה ב-10:20 ומשם ישר לוקחים את הרכב וממשיכים איתו ל- hayzview שם נישן 3 לילות. Hayzview נמצאת במרחק 4 שעות ורבע משדה התעופה ובמרחק של חצי שעה משער phabeni לקרוגר והכניסה לדרך הפנורמה . המרחקים בין שערי קרוגר עצומים ופארק קרוגר עצמו בכלל עצום (19 485 km²). עומרי ואני הכנו את עצמנו למצב של עיכוב כלשהו בטיסה והחלטנו שאם יקרה מצב כזה הכי הרבה נחפש מלון בקרבת השדה ונצא על הבוקר ביום למחרת וככה עשינו, לצערי ולא לצערי.
אזור יוהנסבורג ידוע כאזור לא בטיחותי בלילה(ולא רק שם) והנסיעה בכבישים בדרום אפריקה ידועים ככבישים חשוכים לחלוטין ולכן לא רצינו להסתכן בנסיעה כזאת וכבר בשלב ההמתנה לטיסת ההמשך סגרתי לנו מלון במרחק 10 דקות מהשדה. יותר מאוחר בטיול פגשנו הרבה שטסו איתנו ועשו את הנסיעה ואמרו שהכל היה בסדר, אבל אתם יודעים איך זה...הכל היה בסדר כל עוד הם לא היו צריכים לעצור בצד הדרך מסיבה כלשהי, מה גם, שזאת נסיעה שלא כדאי לעשות אותה ברמת החושך שיש בכבישים. אין להם זיהום אור, מדובר בחושך מצרים!
לינה: את מקומות הלינה כדאי להזמין כמה שיותר זמן מראש. בחירה נכונה של האזורים בהם תעצרו ללינה יכולה לחסוך לכם זמן נסיעה על הכביש ועוד יותר חשוב זה יעזור לכם לישון במקום בטוח וגם במיקום טוב בסמוך למיקומים של פעילויות. אני בעד לא לחפש תמיד מקומות לינה דווקא במרכזי הערים, אפשר למצוא מקומות מפנקים במיוחד עם גינות עצומות ועם נופים יפים דווקא בפרברים ובעיירות הקטנות.
בטיולים עם ילדים אני אוהבת מקומות לינה גדולים יחסית כדי שיהיו להם מרחבים לריצה ומשחקים. במקרה של דרום אפריקה זה מלווה בחצרות ענקיות עם אזור להדליק אש לברביקיו או רק לצורך התחממות, איזה נוף לאגם נחמד והרבה ציפורים מצייצות. צירפתי קובץ עם כל מקומות הלינה שלנו והדירוג וההערות שיש לי לגביהם. יצאתי מרוצה מכל המקומות וככה גם כל השאר. בכל מקום שהגענו אליו היינו מוכנים להישאר כמה ימים וליהנות רק ממנו!
רכב: שכרנו שני רכבים שונים מ- Avis. אחד בשדה התעופה ביוהנסבורג שהחזרנו ביוהנסבורג והשני בשדה התעופה בפורט אליזבת' והחזרנו בקייפטאון. שני הרכבים היו אותו סוג רכב, רכב של 9 מקומות עם בגאז' מצויין לכל ה-6 מזוודות שלנו. עלות המכוניות יצאה 56,651 ראנד שהם 11,330 ש"ח. העלות כוללת ביטוחים מלאים ועוד כמה תוספות.
אני אפילו לא זוכרת מתי עלה הרעיון לטוס לדרום אפריקה, אני חושבת שזה היה בפוסט שמישהו פרסם באחת מקבוצות המטיילים על הטיול שלו בדרום אפריקה יחד עם תמונות מהממות שהכניסו את דרום אפריקה גבוה לרשימת המקומות שאני רוצה להגיע לטייל בהם.
הילדים שלי מאוד אוהבים חיות וצפייה בתוכניות חיות וטבע , במיוחד עם אבא שלי, אז כשהבנתי איך ומתי יוצאים חגי תשרי החלטתי שזה הזמן לטיול הזה וישר הצעתי להורים שלי ולחמותי להצטרף לטיול.
חלק מההכנות לטיול הוא הבנת כללי הזהירות שיש לנקוט.
כן, דרום אפריקה היא מדינה שצריך לשמור בה על כללי זהירות. אם תישארו על נתיבי המטיילים, תרגישו בטוחים לכל אורך הטיול. המקומיים נחמדים מאוד, אך מומלץ שלא לנהוג בחושך, בעיקר כי אין תאורה בדרכים בין עירוניות וגם בגלל רמת הפשיעה, בעיקר באזורי עוני.
מקומיים סיפרו לנו שכשהם נוהגים ביוהנסבורג בלילה הם לא עוצרים באדום ברמזור, אסור לעצור עם האוטו בלילה(ובמקומות מסויימים גם ביום). יש לבחור מקומות לינה מוכרים ומומלצים ולא להגיע לאזורים שאין למטיילים מה לעשות בהם, לצאת בערבים רק באזורים בטוחים בעיירות מוכרות ויש לנהוג עם דלתות נעולות ולא לעצור לאנשים לאורך הדרך.
בנוסף, כדאי לתת טיפ של כעשרה ראנד ל"שומרי החניות" כדי שיהיה מי שמשגיח על האוטו (מעצמו😜)
את הטיול בדרום אפריקה צריך לעשות עם רכב, זה כמעט בלתי אפשרי לטייל באמצעים אחרים, למעט אולי באזור קייפטאון בלבד. הנהיגה בדרום אפריקה היא בצד שמאל של הכביש, אבל מתרגלים לזה מהר יחסית, עומרי נהג בצורה מופתית... לא שהיה לי ספק לגבי הנהיגה שלו, אחרי נהיגה קרוב לחודשיים בניו זילנד.
כדאי לתכנן את רוב מסלולי הטיול כך שמרחקי הנסיעה לא יהיו גדולים מידי, צריך לזכור שמחשיך מוקדם ובלילה לא רצוי לנהוג, אז יש לקחת את זה גם בחשבון בתכנון הנסיעות. אנחנו תמיד התחלנו את היום מוקדם מסיבה זאת. תמיד השתדלנו לסיים נסיעה כבר ביעד הבא כדי לא לבזבז זמן בלינה בתחנת מעבר ולמצות כל רגע בטיול, אך היה לנו כלל ברור- לא נוהגים בחושך ואם צריך, אז לוקחים לילה נוסף במלון ונוסעים ליעד הבא רק בבוקר.
מסגרת הטיול: הדבר הראשון היה להבין את מבנה הטיול - מה עושים, על מה מוותרים מבחינת זמן ומרחק כדי לסגור את טיסת הפנים ואת טיסת החזור. בסופו של דבר הוחלט על טיסה הלוך תל- אביב - יוהנסבורג וטיסת חזור מקייפטאון. בהנחה ואתם טסים לפרק זמן של שבועיים ויותר, מומלץ לא לנחות ולהמריא חזרה מאותו מקום. יש לנחות ביוהנסבורג ולטוס חזרה לארץ מקייפטאון או מפורט אליזבת'. את המעברים מיוהנסבורג לקייפטאון / פורט אליזבת' מומלץ לעשות בטיסה פנימית משום שמדובר במרחקי נסיעה גדולים מאוד ומחירי הטיסות פנימיות לא יעלו הרבה יותר מהדלק של הנסיעה( טיסת הפנים עלתה לנו כ- 300 שקל לאדם).
מבחינת חלוקת הזמן, מומלץ להקדיש מינימום ארבעה ימים מהזמן להגעה לאזור קרוגר מיוהנסבורג, ביקור בקרוגר וטיול באזור דרך הפנורמה וכשבוע ויותר לדרך הגנים ואזור קייפטאון. יש שם המון אטרקציות ומסלולי טיול שכדאי לעשות.
אוכל: בשונה ממה שאנחנו רגילים בשאר הטיולים - לאכול יותר בבישול עצמי בחדרים או בפיקניקים, פה יש ההעדפה ברורה לאכול בחוץ. המחירים כל כך זולים והאוכל כל כך טעים שממש אין סיבה לטרוח ולהכין. כל הארוחות שלנו, שהיו עבור חמישה מבוגרים ושני ילדים והכילו משקאות שונים, סלטים, מנות בשר ולפעמים גם קינוחים יצאו הסתכמו בין 1,000 ל-1,700 ראנד כולל טיפ 10 אחוזים. בשקלים מדובר ב-200 עד 350 שקל לכולם! בקייפטאון הגענו גם ל-250 לאדם.
באזור קרוגר ודרך הפנורמה קשה היה לנו למצוא סופרים באזורים מסויימים וגם תמיד היינו במרדף אחרי הזמן אז אם לא היה לנו על הדרך זה התפספס.
היו אזורים שמרבית המסעדות סגרו באזור 19:00, 20:00 אז בהתחלה מצאנו את עצמנו בנסיעות בלי נשנושים, אבל באזור דרך הגנים זה כבר נהיה קל יותר והצטיידנו היטב.
סים: אני הגעתי עם Global Sim מהארץ שניתן לטעינה, לעומרי יש חבילה מהעבודה ולהורים קנינו סים בשדה, בחנות שנמצאת ממש שניה אחרי מקום לקיחת המזוודות, מצד ימין. עלות הסים 185 ראנד שהם 37 שקלים ל-2 GB לגלישה בלבד. חשוב שיהיה טלפון אחד לפחות עם אפשרות להוצאת שיחות מקומיות, זה עזר מאוד בטיול לוודא דברים, להזמין מקומות בנוחות במסעדות ועל כל צרה שלא תהיה.
אזור שדה התעופה יוהנסבורג:
השדה ממש נח מבחינת מרחקים. אזור המזוודות ממש באותו מפלס, ביציאה מביקורת הדרכונים.
מלון : וואו, הפתעת הטיול! סגרתי את המלון במחשבה שיש לנו לילה במלון בטוח, נעים וקרוב ולא יותר מזה.
גיליתי אחלה מלון עם צוות ממש נחמד, חדרים מרווחים ומתחם שלם שמתחבר אליו שהוא ממש קפיצה לווגאס.
היו שם מוטיבים של מלון הונישן והסיזרס. מתחם אוכל נחמד, עם מסעדות, כשביניהן אחת בשם braza שהיה בה אוכל מעולה!!!, אזור משחקים סטייל בבילון, רק ששם שמים במכונה 100 ראנד( 20 שקל) ומקבלים מלא אסימונים למשחק והמשחקים ממש נחמדים. בסופו של דבר הוצאנו שם 200 ראנד וזה היה שווה כל שקל. כולנו נהנינו - המבוגרים והילדים. במתחם יש גם קזינו שלא יצא לנו לשחק בו, קולנוע ותיאטרון. הביקור שם הפך את הנחיתה הקשה לנחיתה מאוד רכה. בוקר למחרת יצאנו כבר באזור 6 וחצי בבוקר כדי לעשות את הנסיעה לא בלחץ ולהספיק לראות את המלון באור יום כי כבר ב-13:30 באותו יום באו לאסוף אותנו לסיור בקרוגר.
פארק קרוגר: את הנסיעה בקרוגר אפשר לעשות עצמאית וגם באמצעות חברות שונות. אנחנו החלטנו מראש לסגור עם חברת ספארי כדי ליהנות מהחוויה עד הסוף, מישהו שמתמצא במקום, רכב פתוח מבחינת החלונות וגבוה שמאפשר ראות טובה מעבר לרכבים אחרים. סגרנו עם חברת Siyabona Africa.
לקחנו שני סיורים- אחד סיור חצי יום, איסוף באחת וחצי בצהריים והחזרה באזור שש וסיור שני סיור יום שלם, איסוף בחמש וחצי בבוקר והחזרה בשלוש וחצי. המדריך שאסף אותנו היה בבסך הכל בסדר, מתחשב, סובלני , חברותי ושומר חוק. לפעמים הרגשנו שמתחשב באחרים ולא בצורך שלנו, אבל בסופו של דבר הבנו שהוא פשוט אדם מאוד ערכי כשאחרים היו פחות ואחרי ניעור קטן, הוא בא יותר לקראתנו ואנחנו יותר לקראתו.
הסיור היה מדהים, ראינו מלא חיות - אריות, נמר, ג'ירפות, קרנפים, באפלו, פילים, צבוע , זברות,
קודו, גנו, חזיר בר, היפופותמים קופים ואימפלות.
בבוקר ואחר הצהריים אפשר לראות את החיות יותר בפעולה, בצהריים אפשר לראות אותן יותר במנוחה. הפארק עצמו נפתח בשש בבוקר ונסגר בשש בערב כך שלמי שלא ישן בשמורה אין אפשרות לראות חיות בסיורי לילה, אך גם לראות אריה במנוחה זה מדהים.
בסיור הקצר עשינו הפסקה קצרה של כחצי שעה ובסיור הארוך עשינו שתי הפסקות - אחת בבוקר ואחת בצהריים. מי שמגיע לצלם בקרוגר רק עם טלפון, לא יישאר עם מזכרת יפה מהחיות, אלא אם החיה קרובה אליו ממש. חובה מצלמה שמאפשרת זום ויכולת באמת לחקור את החיות מקרוב. גם משקפת זאת תוספת טובה שתוסיף לחוויה.
אנחנו נכנסנו ויצאנו לשמורה משער Phabeni ביום הארוך הרחקנו גם לאזור שערים אחרים. חשוב לציין שקרוגר זה מקום ענק בגודל ישראל כולה והמרחקים בין השערים יכולים להיות נסיעה מאוד ארוכה ולכן גם היכולת לראות חיות במקום כה גדול שהוא מקום המחיה הטבעי שלהם הוא עניין של סבלנות ומזל. לא ניתן לצפות איפה כל אחת מהחיות יהיו בכל רגע ומכאן בא המושג שלהם "Game drive" שהוא משחק נהיגה שאתם מחפשים חיות תוך כדי הנסיעה ומדמיינים שכל גזע שרוף בצורה כלשהי או כל סלע בתצורה שונה הם בעצם חיה.
דרך הפנורמה:
בגלל עיכוב הטיסה יצא לנו להשקיע בדרך הפנורמה 8 שעות ( יום טיול שלנו מתחיל מוקדם באזור 7 בבוקר ומסתיים בשש, עם השקיעה). התכנון היה להשקיע עוד חצי יום שלנו בדרך הפנורמה, אבל הפסדנו חצי יום בHayzview. אם היה לנו את חצי היום היינו עושים את דרך הפנורמה בצורה מושלמת כי יכולנו להתעכב יותר בכל מקום.
חשוב לציין לגבי דרך הפנורמה:
בכל מקום צריך לשלם מכמה עשרות ראנדים ויותר דמי כניסה.
בכל אתר יש מקומיים שמוכרים מזכרות. מחירים מאוד זולים בהשוואה למחירים בחלק של דרך הגנים, מומלץ לעשות סיבוב .
כשתיכננתי את הטיול אז קראתי בבלוגים אחרים שהכבישים בדרך הפנורמה ובייחוד בחלון האלוהים מלאים בבורות, להפתעתנו, הכבישים היו אחל וללא בורות. ניתן לראות הרבה תיקונים באזורים מסויימים. כנראה שבקורונה פינתה להם זמן לטפל בכבישים כי יש עוד המון עבודות בכבישים בכל האזור.
המקומות שעצרנו בהם היו :
מעלית גרסקופ (Graskop Gorge Lift Co) - המעלית השקופה מורידה למסלול מעגלי קליל על שביל עץ בתוך יער גשם לא ארוך, אך מאוד יפה, עם שורשי עצים וענפים בתצורות מאוד יפות. המסלול מביא בסוף למפל נחמד. במקום יש בית קפה ומסעדה זולים (כאילו משהו פה יקר) וגם אפשרות לעשות בנג'י ואומגה. הנוף למטה מאזור הירידה במעלית מאוד יפה והמעלית מרשימה מאוד כשמביטים בה מלמטה. יש שם גם גשר תלוי נחמד שמלבד ללכת עליו, להתרשם מהנוף ולחזור אין לו פונקציה למי שלא עושה אומגה, בנג'י או ישן בלודג' בקצה השני שלו. עלות כניסה בלבד 50 ראנד למבוגר ו-25 ראנד לילד. עלות עם מעלית- 225 ראנד למבוגר ו-145 ראנד לילד.
חלון האלוהים (God's Window) - נקודת תצפית בגובה של כ- 1800 הצופה על נוף של הרים ובקעות. בתצפית הראשונה לא כל כך התרשמתי והחלטנו להתפצל ושחלקנו יעלה למעלה לתצפית טובה יותר. עומרי, אבא שלי ואני עלינו את העליה החדה למעלה וקיבלנו מסלול קצר ביערון גשם ונוף נחמד ולא יותר בזמן שהסבתות נשארו עם עמית ואיתי ומצאו נקודות תצפית אחרות למטה, יפות יותר. עלות 40 ראנד למבוגר ו-30 ראנד לילד.
ששת בורות המזל של בורק (potholes luck s'bourke) - הבורות הם בעצם
חלחול מים בסלעים שיצרו בורות טבעיים בתוך הסלע. ליד מפלי מים לא גבוהים אך מרשימים.
מדובר בחלק מקניון הבלייד בעל תצורות סלעים מיוחדות מאוד במרקם ובצבע. ללא ספק, יחד עם מעלית גרסקופ, המקומות הכי יפים בדרך הפנורמה. הייתי מוכנה לבלות שם עוד זמן בטבילת הרגליים ושיטוט בין הסלעים. שווה להגיע ולא כשלחוצים בזמן. עלות 130 ראנד למבוגר ו-70 ראנד לילד.
מפלי ברלין (Berlin Falls) - גם התצפית על מפלים אלה נמצאים מרחק הליכה של מטרים ספורים מהחניה. וגם עליהם קראתי חוות דעת שתיארה אותם רק חמודים ובעיני, הם יותר מזה. כמובן שעצרנו לקנות כמה דברים קטנים על הדרך. עלות 16 ראנד לאדם.
מפלי ליסבון (Lisbon Falls) - נקודת תצפית על מפלים שנמצאים מרחק הליכה של מטרים ספורים מהחניה. קראתי חוות דעת שתיארה אותם רק חמודים, בעיני המפלים מרשימים. עלות 16 ראנד לאדם .
גם פה עצרנו לקנות דברים. בכל מקום הדברים חוזרים על עצמם, אבל גם קצת שונה ואחר. בקיצור שווה לעצור בשני המפלים
שלושת הרונדבלים (Point view The three Rondavels) - מדובר ב - 3 גבעות מרשימות שמתנשאות לגובה רב ודומות לבקתות קש. תצפית נחמדה מאוד, אך, בניגוד להתלהבות שהייתה לאחרים מהמקום, אני לא נפלתי מהרגליים. יפה מאוד, אך לא התצפית היפה ביותר. עלות 70 ראנד למבוגר ו-40 ראנד לילד.
המקומות שלא עצרנו בהם:
מפלי מק מק (Mac Mac Falls) - מדובר במסלול קצר שמוביל למפלים ויש אפשרות לעשות גם מסלול של מספר שעות באיזור.
קניון נהר בלייד( Canyon river blyde) – קניון עם מפל מים. קניון זה הוא
שלישי בגודלו בעולם ומהווה מקור משיכה לתיירות כלל עולמית.
מערת נטיפים (Caves Echo) - סיור מודרך עם מדריך
מגלשות הרים Long TomToboggan - האתר עצמו נמצא בנקודת נוף יפהפייה שמשקיפה על העמק מסביב.
מעבר לונג טום- בדרך חזרה ליוהנסבורג עוברת לאורך "דרך הפנורמה", הנחשבת לאחת הדרכים
המרהיבות בעולם.
סלע פינקל (Rock Pinnacle) - סלע גדול שעומד באמצע קניון.
(Wonder View) חלון הפלא
בהלוך מיוהנסבורג ל - Hayzview התכנון היה לעשות את הנסיעה במכה אחת, לנצל את יום ההגעה מוקדם בבוקר כדי לקבל את הבוקר שלמחרת פנוי (מה שלא קרה בגלל העיכוב בטיסה), בחזרה התכנון היה לפצל את הנסיעה לשניים. התכנון היה לצאת מדרך הפנורמה לנסיעה של כשעתיים פלוס יום לפני הטיסה ולישון איפשהו בדרך ליוהנסבורג וככה נספיק ליום כמעט מלא בדרך הפנורמה ובבוקר לא נצטרך לצאת בשעה לא סבירה לשדה התעופה. כשקראתי ובדקתי מקומות טובים באמצע עלו שמות של שתי עיירות: Middelburg ו- Dullstroom. בחיפוש אחר מקום לינה טוב בחרתי ב-Dullstroom.
ישנו במקום מקסים שנקרא Misty cottage. לא פגשנו את הבעלים, המפתחות חיכו לנו במסעדה סמוכה שבה גם אכלנו ארוחת ערב בטייקאווי. מקום הלינה היה במרחק הליכה מהמסעדה ומעוד מסעדות ומקומות לינה וגם קרוב לכביש הראשי, אך הגישה אליו היה בשביל צדדי חשוך ולא סימפטי למי שהולך לבד. מקום הלינה עצמו היה שני קוטג'ים של מפלס אחד עם חצרות דשא ענקיות. כל קוטג' היה עם שני חדרי שינה ומקלחת ושירותים אישיים וסלון ומטבח מאובזרים לגמרי. המקום גם מאובטח עם אזעקה, שער חשמלי וסורגים. מאוד ממליצה על לינה שם למי שמחפש לישון ב-Dullstroom.
אזור פורט אליזבת':
נחתנו בפורט אליזבת' בשעה 15:00, המזוודות הגיעו לנו מהר, גם לקיחת הרכב השכור לחלק השני הייתה קלה ויצאנו לכיוון מקום הלינה שלנו בAddo ב-Bydand B&B.
הנסיעה שלקחה כ- 50 דקות הייתה חלקה ונוחה והביאה אותנו לחדרי אירוח מקסימים לצד אגם וחצר מקסימה עם בריכה סמוך לבית המארחים וקבלת הפנים הייתה מצויינת. פרקנו את המזוודות ויצאנו ישר לארוחת ערב במסעדת Africanos שקראתי עליה המלצה חמה.
ממוקמת במלון חמישה כוכבים בשם Africanos County Estate. השירות והאוכל במסעדה היו מעולים. אכלנו מנות בשר מעולות וקינוחים טעימים מאוד ויצאנו שבעים ומאוד מרוצים ב-1,700 ראנד כולל הטיפ לשבעה אנשים.
בערב ישבנו לנו עם עששיות וכוס תה בחצר הקדמית של החדרים והתפלאנו שלא הייתה לנו שום הפסקת חשמל. יומיים אחרי הבנתי שבסופ"ש אין הפסקות חשמל ושבאזור דרך הגנים הפסקות החשמל היו מוקדמות יותר, כשעדיין יש אור יום.
קמנו למחרת לארוחת בוקר שהוקדמה במיוחד עבורנו לשש וחצי, העמסנו מזוודות ויצאנו לפארק הפילים.
Addo elephant park:
הפארק ממוקם כ-15 דקות ממקום הלינה. הכניסה אליו עולה 360 ראנד למבוגר ( אין הנחות לפנסיונרים) ו-180 ראנד לילד והוא נפתח כבר ב-7 בבוקר. יש אפשרות לקחת שם רכב עם נהג מדריך בעלות לא גבוהה, אך זה בשעות קבועות שקצת התפספסו לנו ורצינו לצאת כמה שיותר מהר אז לקחנו מדריך שמתלווה אלינו לאוטו בעלות של 380 לשעתיים סיור. בסופו של דבר לקחנו אותו לארבע שעות כדי לכסות את הפארק כולו, גם אזורים שניתן לראות אריות, זברות וקרנפים.
לצערנו, אריות, נמרים וקרנפים לא פגשנו אבל ראינו המון פילים, זברות, באפלו, יען, קודו וחזירי בר. נהנינו מאוד מהסיור גם מהמפגש עם כמויות של פילים שהיו מרשימות מאוד! איפה ייצא לנו לפגוש מעל 100 פילים שותים ממקור מים, משפחת פילים חוצה את הכביש או הולכת לה מולנו ? נהנינו גם מהידע שקיבלנו לאורך הדרך מהמדריך. שאלנו לא מעט שאלות וקיבלנו תשובות מנומקות ומעניינות ממש.
גילינו על מאבקי הכוחות שיש בין החיות השונות ועוד הרבה עובדות מעניינות, בעיקר על חמש הגדולות.
למתלבטים אם להגיע לפארק הפילים ב- Addo, במיוחד אחרי שהיו בקרוגר, אגיד שזה תלוי בזמן שיש לכם. אם אתם גם ככה ישנים באזור פורט אליזבת' ויכולים להקדיש למקום כארבע שעות זה שווה ממש. אנחנו שמחנו מאוד שהגענו לשם ועוד יותר על ליווי המדריך.
Daniell cheeta project
המרחק לפרוייקט מפארק הפילים היה כ-50 דקות. הגענו כעשרים דקות ל-14:00 כשהסיור יוצא ב-14:00. מילאנו טפסים, הסתובבנו קצת בחנות ויצאנו לסיור קצר שלימד על מקור החתולים שהגיעו לשם, נתן מפגש מקרוב עם נמרים, אריות, קרקל, צ'יטות וחתול אפריקאי שנראה כמו חתול בית רגיל, אבל אתם לא רוצים לגדל אותו בבית 😜.
עלות הסיור למבוגר 90 ראנד ולילד מעל גיל 4 60 ראנד ומשך הסיור כשעה ורבע.
אחרי הסיור ידענו שיש לפנינו נסיעה של שעתיים ורבע למקום הלינה שלנו בציציקמה, בדרך הגנים ולכן החלטנו לא לאכול בדרך, אלא לאחר הצ'ק אין. קנינו שקיות קטנות של פירות יבשים, אגוזים ושוקולד, שתיה ויצאנו לדרך שתחילה עברה ליד שכונות שלמות של פחונים שממוקמים בצפיפות אחד מהשני והרבה לכלוך ובהמשך הפכה לדרך נעימה על כבישים נוחים וירוק מצידי הכביש.
דרך הגנים:
ציציקמה ( Tsitsikama)
הגענו למלון באזור 18:15, פרקנו מזוודות, התלהבנו מהחדרים היפים שקיבלנו ב- Swallos Nest country Cottages.
הבנו שכל המסעדות במרחק הליכה ושהן נסגרות די מוקדם, אז פרקנו מזוודות ויצאנו לחפש מסעדה. מהמבחר המצומצם שהיה לנו, בחרנו ב- Tsitsikama village inn. האוכל היה אחלה וכרגיל, במחירים מצויינים. הזמנו מרקים שונים, מנות בשר, שתייה וסלטים ויצאנו ב- 1,400 ראנד כולל טיפ( לשבעה אנשים!)
בדרך חזרה למקום הלינה שלנו עמית אמר לי שהוא חושב שהדרום אפריקאים שגרים בפחונים לא צריכים יותר ממה שיש להם. שהם רק צריכים מקום להכין אוכל, מקום לשבת לאכול ומקום לישון. הסברנו לו שזה לא רק זה, זה יותר התשתיות הבסיסיות שיש לנו שחסר להם - מערכת ביוב וחשמל. אחרי הארוחה ישבנו לנו כולנו בחדר הגדול והדלקנו לנו את האח עם כוסות תה.
קמנו לארוחת בוקר בשבע וחצי ( ביצים לפי בקשתנו, לחמים, ריבות, סלט פירות, גרעינים, יוגורט, קורנפלקס ועוד) אחריה יצאנו לדרך כשלפנינו שלוש מטרות:
העץ הגדול ציציקמה - מסלול קצר שעלות כניסה אליו היא 90 למבוגר ו-60 לילד( אין הנחת פנסיונר). המסלול הוא ביער גשם נחמד שבו הולכים על מסלול עץ שמוביל אל עץ בגובה 36 מטרים ובעל גזע מאוד עבה. שני המסלולים
מסלול המפל- המסלול הבינוני, כשישה קילומטרים שאמורים לקחת כשלוש שעות ויותר. מסלול נחמד לאורך האוקיינוס מצד אחד וירוק מהצד השני. בחלקו הראשון לא קשה להליכה, אך יש אזורים שבהם יש עליות וירידות, החלק השני, בו עצרנו וחזרנו אחורה הוא החלק שהולכים על סלעים גדולים. החלטנו שזה לא מתאים עם ההורים. אם החלק הזה היה קצר, ייתכן והיינו עושים אותו עם הילדים או לפחות עם הגדול, אבל זה היה לוקח לנו כשלוש שעות לעבור אותו ולחזור וזה היה תוקע את יום הטיול עבור השאר אז חזרנו על דרכנו מרוצים מההליכה והנוף שזכינו לראות ולעשות.
מסלול הגשרים התלויים - מסלול שנחשב לקל. ההגדרה קל היא אולי כי היא אפשרית לילדים ולמבוגרים, אבל היא לא קלה מבחינת כמות המדרגות שיש לעלות ולרדת, חלק מהמדרגות די גבוהות,אך הנוף מהגשרים והגשרים עצמם שווים את זה ממש. הרבה אנשים בוחרים לעשות שם קייאקים. אנחנו ויתרנו( אני מהממוותרות ממש בקלות). קר מדי ונראה מאתגר מדי ללכת את כל הדרך עם הבגד והמשוטים ולא פשוט לחתור במים הסוערים של האוקיינוס ההודי.
יש אפשרות לעשות מסלול קשה לראש ההר שאין לי מושג איפה הוא מתחיל כי ידעתי מראש שלא נעשה אותו.
אחרי שסיימנו את ההליכות ישבנו לאכול פיש אנד צ'יפס במסעדה המוכרת Cattle Baron ויצאנו לדרך ללינה הבאה בנייזנה.
הגעתי בהתלהבות ומחשבה שאנחנו מגיעים לחדרים הכי מושלמים שלנו בטיול ב- Under Milkwood Resort. הגענו לבקתות עץ נחמדות באווירה טרופית במרחק של חצי דקה מחוף הים (יורדים במדרגות היישר לחוף), אבל התרגלנו לטוב - למרחבים של דשא, לחדרים גדולים ומרווחים וקיבלנו רק בקתות עץ עם מרפסת קטנה וריח העץ של הבקתה היה מאוד חזק וזה גרם להרגשה פחות נעימה, במיוחד אחרי הנוחות והמרחב בציציקמה. מקום הלינה נחמד גם מהבחינה שבחוף יש סירות קייאקים, סאפ וכיסאות חוף למנוחה לשימוש למבקרי המלון. אם היה לנו זמן לבלות שם קצת בבוקר אני מניחה שהיה נחמד לנו יותר שם.
אחרי פריקה והתארגנות קלה הבנו באותו רגע שאנחנו די תקועים בחור מבחינת מסעדות או סופר, אבא שלי התאכזב כי במלון הזה יש לו אחלה מטבח ואין לו איזה מרק להכין. בנוסף, לא קנינו שום דבר לארוחת בוקר ואין לנו ארוחת בוקר במלון, אז שמנו לנו למטרה לדאוג בבוקר קודם כל לארוחת בוקר( בדיעבד זה לא היה כזה חור, אבל לא מרחק הליכה מסופר או מסעדות).
ההרגשה בטיול היא שמרבית הזמן אתה תקוע באמצע שום מקום, בעיקר בלילה. יש הרבה שטחים פתוחים ופנויים. בניגוד לטיולים מערביים כמו ארצות הברית, מערב אירופה או אפילו ניו זילנד שיש מלא סופרים ותחנות דלק על הדרך, פה זה ממש קשה. כמעט ואין מקומות בדרך וכשיש זה מרגיש כמו מקום שלא בא לך לעצור בו.
קמנו בבוקר בתכנון זורם של מה שנספיק נספיק. הליכה בשמורת רודברג - Robberg, ביקור ב- monkeyland , אפשרות ל- Birds of Eden וגם טיול ב- Platenberg Bay.
יצאנו קצת יותר מאוחר ממה שרציתי ולכן החלטנו לאכול ארוחת בוקר בשמורה, יותר קיווינו שיש מה לאכול בשמורה. בכניסה שאלנו את השומר כדי לוודא שאנחנו לא מתחילים שום מסלול בלי להיטען עם משהו ובטח לא בלי נשנושים לדרבון ולהפסקות. נאמר לנו שיש ואז בפנים גילינו עמדת גזלן שמכרה שתייה חמה וכל מיני שקיות עוגיות איכותיות ונשנושי פיצוחים...בקיצור, לא ארוחת בוקר, אבל לפחות משהו שירגיע את כולם. יצאתי בסכום של 500+ ראנד על 4 כוסות שוקו חם, משקה כלשהו על בסיס סויה ושלוש שקיות של משהו כמו 12 עוגיות במצטבר ומשהו כמו 100 גרם פיצוחים. בארץ זה ללא ספק היה עולה "גזלני" יותר, אבל ביחס לדרום אפריקה זה היה גזלן.
לא יודעת איפה בדיוק המסלול הארוך של שמורת רוברג, אבל המסלול הקצר והבינוני מתחילים מאותו מקום וההחלטה אם לעשות את הקצר או הארוך זאת החלטה שניתן לעשות תוך כדי המסלול. המסלול הבינוני הוא מעגלי ובשלב מסויים שהופך לקצת יותר קשה ניתן להחליט לחזור חזרה. אז אנחנו עשינו משהו באמצע. החלטנו להמשיך מעבר למסלול הקצר, אבל חתכנו ימינה בשלב שזה הופך לבינוני לדרך החזור של המסלול. בעצם חסכנו את הדרך הארוכה וירדנו בסלעים בדרך טיפונת מאתגרת להורים לחוף עצמו שממנו חוזרים.
המטרה הייתה לראות כלבי ים, במסלול הבינוני רואים הרבה כלבי ים מלמעלה וגם בהמשך החוף, אנחנו פגשנו המון קופים! ראינו כעשרים קופים ככה בטבע במרחק כלום מאיתנו רצים על הסלעים והחוף. לא הפסקתי לצלם אותם, אחרי התלהבות ומלא תמונות המשכנו לטייל על החוף, השארנו מזכרת מאיתנו על החול והמשכנו לכיוון שבו הבנו שנראה הרבה כלבי ים במים ואכן ראינו, הצלחתי לצלם כמה ראשים והרבה מאוד זנבות. האוקיינוס ההודי סוער והגלים לא הפסיקו להגיע ולהעלים אותם, אבל איך עמית אמר כבר כמה פעמים בטיול. "אין כמו לראות בעיניים".
אחרי זה הילדים, שהכח שלהם לעולם לא נגמר, עלו על איזו דיונה והתגלגלו להם בכיף.
משם חזרנו את הדרך חזרה שממנה הגענו חזרה לאוטו. הדרך של המסלון דומה למסלול ההליכה למפלים בציציקמה- הליכה במסלול ירוק לאורך האוקיינוס בשילוב דרך סלעית. השילוב של הירידה לחוף זאת תוספת נחמדה. למי שטייל בניו זילנד, זה מזכיר מאוד את אבל טזמן.
עמית התאכזב בציציקמה שאנחנו לא עושים את הדרך הסלעית, אז פה קיבל את מנת המסלול האתגרי שלו. הוא פשוט אלוף המסלולים! איתי גם הולך יפה, לפעמים מתלונן על עייפות, בעיקר בעליות במדרגות, כשזה על סלעים דווקא נהנה ופחות מקטר...גם כשהוא מקטר, הוא מקטר פחות מאמא שלי שהכל נראה לה אתגרי. חייבת לומר שאני שמחה ממש שלקחנו את ההורים לטיול הזה ראשית, לא תהיה להם עוד הזדמנות כזאת, הם לא נהיים יותר צעירים. שנית, זה מזכיר לי כמה חשוב לטייל, לחוות ולראות עולם בגילנו ולא לחכות שהילדים יגדלו או לפנסיה כי גם אנחנו מתבגרים ונעשים עייפים יותר וגם העתיד לא ידוע.
אחרי זה חשבנו אם להמשיך לצהריים או לפארק הקופים. בדקנו בקבוצת הוואטסאפ על המלצות למסעדות באזור Platenberg Bay ומצאנו כמה המלצות ל - The fat fish. בחיפוש באתר שלהם הבנו שהאפשרויות שהיו לנו זה שולחן רק בחמש וחצי אז החלטנו ששווה לחכות עם ארוחה ולהמשיך לנשנש ממה שנשאר לנו מהבוקר ולעשות צהריים מאוחרים/ ערב כבר שם. לקחנו בחשבון שנצא משם בערב כשכבר מחשיך, אבל עומרי הרגיש מאוד בטוח בעצמו בנסיעה, כבר ידע איך הנסיעה שלנו למקום שאנחנו ישנים בו וכבר הרגיש בטוח יותר לעשות נהיגת לילה.
היה מקסים ב- Monkeyland, ראינו מלא קופים הכלון מרחק מאיתנו. ראינו אותם מהלכים, קופצים, מטפסים, רבים, אוכלים, מפצחים אגוזים וגם משחקים. יצאו לי שם תמונות מדהימות של חיה מדהימה. הביקור שם תמיד מלווה במדריך שמעשיר במידע וגם עונה על שאלות. בעיני, שווה את זה ממש.
בקניית הכרטיסים התלבטנו אם לשלב בזה גם כניסה ל- Birds of Eden וגם בפארק שמציג את משפחת החתולים. החלטנו על פי רוב ללכת לציפורים ולוותר על האריות כי אותם כבר מיצינו( אני לא הייתי ברוב שבעד, אבל, בדיעבד, אני שמחה שהרוב החליט ללכת). הקצבנו לנו 45 דקות שם והיה מדהים. המקום עצמו זה ללכת ביער גשם מהמם כשברקע ציוצי ציפורים והציפורים עצמן שפגשנו - וואו! איזה יופי, באמת מדהים. המקום לא קטן בכלל. יכול להיות שהיינו נשארים שם עוד חצי שעה אם לא היינו ממהרים לצאת לכיוון המסעדה.
המסעדה הייתה מעולה, הרבה מנות דג שונות וטעימות. גם שם הארוחה הסתכמה ב-1,900 ראנד כולל שלושה רולים של סושי לדרך.
החזרה למקום הלינה שלנו ב- Nysna הייתה כבר בחושך. אם זה תלוי בי, זאת הנסיעה האחרונה שנעשה בחושך שהיא לא בתוך עיר. כשמתכוונים לכביש חשוך בדרום אפריקה מתכוונים למה שהיה במצרים במכת חושך. לא רואים כלום מלבד סינוור של מכוניות ממול וההרגשה לא משהו. מזל שזאת הייתה נסיעה רק של חצי שעה.
בוקר למחרת קמנו ושוב העמסנו מזוודות. עומרי ואני הרגשנו שהטיול אחרי צבא שעשינו להורים שלנו עד עכשיו מבחינת מסלולי הליכה הספיק להם ולכן לא נצא למסלון נוסף, במיוחד כשהמסלולים שישנם ב-Wilderness הם במינימום שעתיים. תכננתי שנאכל ארוחת בוקר ב- Nysna waterfront, אבל ההורים שלי החליטו כבר לקנות משהו בסופר בקטנה בתחנת הדלק שבה עצרנו לתדלק. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו קונים מלא דברים שם וגם בסופר גדול יותר במרחק שני בניינים משם. הצטיידנו בלחם, חמאת בוטנים, מלא מרקים בשקיות, פירות, עוגיות וחטיפים ובמקום למרינה שלהם הלכנו כבר לתצפיות The Head. התצפית העליונה ממש יפה, היה לנו ערפל שהוסיף לדרמטיות. אחרי זה ירדנו לתצפית התחתונה The Lower Head. יפה שם והיה לילדים איפה לטפס וגם מה לקנות, אך הנוף מלמעלה היה מרשים יותר. נדהמתי מיצירות של אחד מהמקומיים ואחרי שקניתי כמה יצירות שלו הסכים לתת לי לצלם אותו בעשייה. אהבתי את המחזור ביצירה לו, אבל יש פה גם שאפו להמון יצירתיות.
משם המשכנו ל -Nysna waterfront, אזור נחמד לקניית מזכרות וארוחת בוקר או צהריים לצד כל הסירות. היינו כבר שבעים מכל מה שנשנשנו לנו, אז החלטנו לא לאכול שם בכלל, רק הסתובבנו קצת בין החנויות והצטלמנו.
כשסיימנו בטיילת של נייזנה, עשינו התייעצות קלה ( עומרי ואני- הנהג והמדריכה של הטיול) אם להציע להורים להגיע למערת נטיפים שנמצאת במרחק שעתיים נסיעה מהמקום שלנו. קראתי שהדרך לשם היא הדרך הכי יפה בדרך הגנים ואני מסכימה עם זה.יש דרך נסיעה של 20 דקות בערך מאזור Wilderness ל- Cango שמאוד מרשימה. בדרך לשם עברנו בעיירה George שבה לנו באותו לילה. עיירה מקסימה עם הרבה מסעדות וחנויות. הרבה אנשים שמגיעים למערות וכבר מטיילים עוד באזור נשארים לישון בעיירה Oudtshoorn ואוכלים במסעדה בשם נוסטלגיה.
ברגע שהחלטנו שאנחנו מגיעים למערות, ישר בדקתי את שעות הפתיחה והסגירה שלהם. ראיתי שאנחנו מגיעים לקראת 15:00 כשהם סוגרים כבר ב-16:00 ולכן התקשרתי אליהם לוודא שאנחנו לא נעשה נסיעה של שעתיים לחינם, בשיחה כבר סגרנו סיור לשעה לשלוש. המקום מציע שני סוגי מסלולים. רגיל ואתגרי. בחרנו ברגיל בלי לחשוב פעמיים. האתגרי מאוד קשה ומלחיץ מבחינה קלסטופוביות והיחיד שיכול היה להתמודד עם מסלול כזה זה עמית 🤣.
במערה חילקו אותנו לקבוצות לפי דוברי השפה( היינו בקבוצת דוברי האנגלית). הסיור נמשך כשעה נחמדה שבה הסבירו לנו על גילוי המערה, היווצרות הנטיפים והזקיפים והחיים בה. המדריכים פגשו כבר הרבה ישראלים וזרקו לנו מלא מילים בעברית, ביניהן זקיף ונטיף, מדרגות תלולות ועוד 🤣.
לפי המדריך, מערת קנגו היא המערה הגדולה ביותר ביבשת אפריקה והרביעית בגודלה בעולם.
זה היה יום נחמד וקליל יחסית לפנסיונרים שבינינו.
משם המשכנו בנסיעה של שעה וקצת חזרה לעיירה הגדולה George, למקום הלינה שלנו.
מקום הלינה שנקרא No.8 on Wright Street , שתי דירות נחמדות, מודרניות ויפות. אחת של שני חדרי שינה וסלון והשניה חדר שינה אחד וסלון. הדירות כללו גם מטבח מאובזר היטב ומכונת כביסה. לילה לשתי הדירות עלה לנו 2,300 ראנד שהם 460 שקל לשבעה אנשים. הדירות ממוקמות בסמוך לבית המארחת ששמה ווילמה והייתה מאוד נחמדה ונעימה. זאת חוויה הרבה יותר מעניינת להגיע לגור בבית של מארחים כדי להבין את התרבות שלהם טוב יותר. הבית היפה שלה כולל שטח האירוח והגינה עולה מיליון שקל! אם לא הייתי מתה מפחד לגור במדינה הזאת, הייתי עוברת לכאן מחר!
לאחר פריקת הציוד בחדרים המשכנו לארוחת ערב במסעדה בשם Geronimo Spur Steak Ranch
שעומרי ואני קראנו עליה ביקורות טובות ממש, מסעדת בשר שהסגנון שלה דיינר כזה. כולנו הזמנו מנות בשר, שתייה וסלטים ויצאנו ב- 1,565 שקלים. רק ככה להבין כמה זול כאן. קינוח נחמד לילדים במסעדה של וופל בלגי, גלידה וסוכריות שונות עלה 7 שקלים... במקס ברנר היינו משלמים עליו 40 שקל ויותר...השירות שם היה מצויין, עומרי הרגיש שנתח הבשר שלו לא תואם את נתח הבשר של אבא שלי (הם הזמינו את אותה המנה), אז רק שאל את המלצרית לגבי משקל הנתח שהוא קיבל והיא כבר העבירה למנהל המשמרת שדאג לו למנה נוספת עם תוספות. הבנים קיבלו שם קינוח נחמד סטייל מקס ברנר שעלה 7 שקלים! השקט שהוא השיג מצידם...חבל שלא הזמנו אותו בתחילת הערב. אחרי המסעדה חזרנו לדירות , ישבנו קצת יחד והלכנו לישון לקראת קימה מוקדמת ונסיעה די ארוכה של כ- 4 שעות.
בבוקר למחרת כבר יצאנו לדרך די מוקדם, לקראת 8 בבוקר לנסיעה לכיוון Hermanus, נסיעה שלוקחת כארבע שעות, ללא אטרקציות מיוחדות בדרך מלבד Mossel Bay, בה אפשר לעשות גלישת חולות( ניתן לעשות את זה גם ב- Knysna). אנחנו ויתרנו על האטרקציה משתי סיבות. אחת, כבר עשינו גלישת חולות בניו זילנד (עומרי גם עשה בדרום בישראל) אז לא נורא אם נפסח על האטרקציה כאן. שנית, ההרכב. ההורים שלי לא יעשו כי הם פחדנים (וגם יתקשו בעיקר בעלייה), חמותי דווקא יותר נועזת, אבל לא במצב לעשות עלייה...איתי יתקשה בעלייה, אז בסופו של דבר זה לא מתאים לקבוצה שאנחנו.
West Cape- בין דרך הגנים לקייפטאון
מלבד עצירה לשירותים, נסענו דוך עד ל- Hermanus.
על פי המלצה שקראתי חנינו ישר בחניה של מסעדת Fick's. התכנון היה לחנות כבר בחניית המסעדה, לעשות שם ארוחת צהריים וללכת משם לאורך ה- Cliff Walk עד ל- Waterfront או לעשות את ההליכה ולחזור לאכול בסוף. הגענו לא רעבים אחרי נשנושים באוטו אז בחרנו באופציה השניה. התחלנו בהליכה ב-Cliff Walk ותוך פחות מ-5 דקות הליכה כבר ראינו ליוויתנים במים. היה פשוט מדהים! רצתי להביא את המצלמה מהאוטו וככה העברנו את מרבית הזמן ב- Hermanus - הליכה לאורך הטיילת וצילומים של לווייתנים במים ועל הדרך גם שפני סלע שהתגנבו להם קרוב אלינו. קשה היה לתפוס במצלמה את הקפיצות השונות של הלוייתנים, אבל בעיניים זה היה מדהים. הרמנוס וגנסבאי הם המקומות לצאת בשייט לראות לוויתיינים במים, בעיקר בתקופה של ספטמבר - אוקטובר. אנחנו ויתרנו על זה כי כבר עשינו שייט כזה בבוסטון באותו הרכב של אנשים(מינוס איתי שגם ככה מאבד עניין מהר) ונראה לי שעומרי נמנע מלעשות שוב כי בניו זילנד מאוד התאכזב מהשייט ולצאת במים כאלה סוערים... בכל מקרה יומיים אחרי הרגשתי חרטה שלא עשינו שם. לפי כמות הלוויתנים שראינו ככה מולנו מהיבשה, במים זה בטוח היה מראה מרהיב.
ה-Waterfront של הרמנוס הוא אזור קטן של חנויות ומסעדות. השלמנו שם קנייה של זברה מעץ וחזרנו למסעדה. (אם לא ציינתי, אנחנו ממש מממנים את הדרום אפריקאים עם קניית המזכרות ופסלי החיות ... ) כשחזרנו לנסעדה זה היה כדי לגלות שהיא בכלל מסעדת טאפסים לא בשבילנו. נכנסנו לאוטו לנסיעה חזרה קרוב יותר ל- Waterfront למסעדה בשם Burgundy שהייתה פשוט מצויינת- בשירות ובאוכל.
בכלל השירות במסעדות בדרום אפריקה ראוי לשבח, תמיד מקבלים אותנו בחיוך, לוקחים את ההזמנה בסבלנות ומתעניינים בלקוח במידה הנכונה. גם האוכל, לרוב, מצויין. גם מנות הדג וגם מנות הבשר טעימות מאוד ובמחירים מצויינים.
סיימנו לאכול, צילמנו עוד כמה תמונות של הופעת לוייתנים( לא נמאס לנו!) ויצאנו לדרך לכיוון מקום השינה שלנו ב- Gansbaai. הבחירה לישון שם הייתה בהמלצת ישראלי שעשה טיול משפחתי בדרום אפריקה ופניתי אליו להתייעצות. אני תמיד מעדיפה לישון במקומות לא שגרתיים שניתן לצבור בהם חוויות אחרות. לישון בוילה מול האוקיינוס ולראות לוויתנים מהמרפסת נשמע מגניב יותר מלישון בעיירה מתויירת. Gansbaai נמצאת במרחק של כ-40 דקות מ- Hermanus, בתוכה צריך לישון בשכונה שנקראת De kelders. שם ישנים בבתים שנמצאים ממש בחזית, מול האוקיינוס. כשהגענו הבנתי שאנחנו בבית במרחק כמה דקות הליכה מהשכונה המדוברת, אבל גם אנחנו בחזית מול האוקיינוס ויש לנו תצפית לא רעה בכלל על הלוויתיינים.
הבית שהגענו אליו מקסים, מרווח ומצוייד היטב. הנשים שהגיעו להראות לי אותו היו קצת הרבה מלחיצות במראה. הן הגיעו עם ילדים יחפים וגבר מלחיץ ברכב ישן. אחת הנשים נראתה כמו מכשפה( לא מגזימה, כולם הסכימו איתי) והשניה שהייתה איתה, נראתה פשוט מוזרה. הן נתנו לנו את כל האינפורמציה שהיינו צריכים על האזור והבית, על האזעקה בפנים ובחוץ והזכירו לי עוד פעם שגם כשאני כבר שוכחת שאני בדרום אפריקה ומרגישה בטוחה, אני לא בטוחה, במיוחד כשהבתים לידנו עם גדרות חשמליות.
בהרגשה שלי הן גם מכרו לי סיפור על זה שהן רק מנהלות את הבית ששייך למשפחה שמתגוררת כרגע באיחוד האמירויות...אבל לעולם לא אדע. הבית בכל זאת מושלם, במיוחד לאור מזג האוויר שיצא לנו יום יום אחרי והיכולת שלנו לנוח פה בכיף ולנוח בחמימות, לפני יומיים וחצי אינטנסיבים שנעשה באזור קייפטאון.
לפני שהחשיך חלק מאיתנו קפצנו לסופר לקנות מצרכים בסיסיים כמו ביצים, ירקות, פירות ולחם וגם גזעי עץ, מרשמלו ותפוחי אדמה לאווירה כיפית עם האש שעומרי יבעיר לילדים.
היינו די שבעים מהארוחה בהרמנוס אז הסתפקנו בהכנת מרק לארוחת הערב ואני השקעתי את זמני במלא כביסות ותלייה שלהן. על הדרך איבדתי איכשהו את טבעת הנישואים שלי.קיוויתי שאמצא אותה בבוקר, אך זה גם לא קרה. מתישהו היא החליקה לי מהאצבע ולא הצלחתי למצוא אותה בשום מקום בדירה, גם לא בפחים או במכונת הכביסה. מקווה שעד שנסיים את הביקור פה היא תצוץ לי פתאום 😔. עומר י הדליק אש והכין אש למרשמלו ותפוחי אדמה לילדים.
בבוקר קמנו לבוקר קריר וגשום, יום ההולדת שלי חל היום, אבל ההרגשה שלי לא וואו. הטבעת עדיין איננה, בעקבות הגשם שירד, הייתי צריכה למצוא מקומות חדשים לכל הכביסה שתליתי ערב לפני...ומזג האוויר הזה גרם לכולנו לעייפות וכבדות כזאת. הכנתי בעזרת ההורים שלי ועמיתוש ארוחת בוקר וישבנו כולנו לאכול יחד שאחריה אחד אחד נפלנו לשנ"צים, זה היה ממש נדרש מבחינת מזג האוויר. הגשם המשיך לרדת, אבל זה לא הפריע לליווייתנים לעשות לנו הופעות ממש מול המרפסת. לפעמים ראינו את זה ממש מתוך הבית. זה הפך למשחק בשבילנו, כמו בשמורות..."איפה יש לוויתן עכשיו?" הלויוויתנים שניתן לראות בגנסבאי הם מסוג Southern Right Whales ותפסתי כמה תמונות יפות שלהם! ככה העברנו את מרבית היום, בצפייה בליוויתנים ואכילת מרק. בסביבות חמש יצאנו לסיבוב עם האוטו לראות קצת יותר טוב את גנסבאי. העיירה נראתה קצת עיירת רפאים, אבל בו זמנית היא מרשימה בבתים שיש בה והמיקום שלהם מהים - וואוו! גם הבית שלנו במיקום ממש קרוב, בקו ראשון לאוקיינוס וגבוה לתצפית על לוייתנים והשקיעות שיש משם זה פשוט וואו.
אחרי זה התקרבנו עם האוטו לאיזה מפרצון וראינו שם עוד כמה לוייתנים. זה מדהים כל פעם מחדש ולא נמאס לראות את הפעילות שלהם במים. אחרי זה חיפשנו מסעדה לאכול בה, שתיים שנכנסנו אליהן אמרו שהם מלאים מבחינת הזמנות כשהמסעדה די ריקה באותו רגע, השלישית שהגענו אליה הייתה מסעדת דגים על הנמל. מסעדה מהסוג שרואים בסרטי אימה שלמישהו יש פאנצ'ר בגלגל והוא נתקע בשום מקום ונכנס לפאב - מסעדה שומם כזה... ככה זה הרגיש, יחד עם הנראות של השתיים שמנהלות את הבית ותוספת ה- Jesus blood protection בהודעות שהיא שלחה לי גורם לי להרגיש ממש בסצנה בסרט אימה. כבר התחלתי לשאול את עצמי אם שתי מנהלות הבית אולי לקחו לי את הטבעת איכשהו בזריזות ידיים...במסעדה פגשנו זוג יהודי נחמד מקייפטאון, שמענו ממנו קצת על גנסבאי. הבנו שהיא עיירת נופש זולה לתושבי קייפטאון בתחילת וסוף חודש( לא הבנתי למה) ושהאוכלוסייה הקבועה שלה היא בעיקר דייגים. סיימנו את הארוחה עם הרמת כוסית לכבודי, אבל בלי עוגת יום הולדת...חזרנו לבית, עומרי הדליק אש באח, ישבנו בסלון כל אחד בעיסוקיו והעיסוק שלי היה קיפולי כביסה 🤣
למחרת בבוקר יצאנו בשבע וחצי בבוקר כדי לנצל את היום טוב יותר ולהספיק להגיע למקום הלינה הבא שלנו לפני 17:00 מבחינת הצ'ק אין.
בשבע וחצי בבוקר כבר הופיעו "המכשפה" ו-"המוזרה" השניה, כשהגבר המלחיץ מחכה להן באוטו משנות ה-70. הודעתי להן שאיבדתי את טבעת האירוסים שלי ושאשמח שיודיעו לי אם היא תימצא. כחצי שעה אחרי קיבלתי הודעה שהיא מקווה שתמצא אותה בעזרת כוחו של ה' וגם הודעה מבעלי הבית ( לא בטוחה שהוא קיים) שהודיע לי שיביאו גלאי מתכות יום למחרת כדי לעזור לי למצוא אותה. עומרי אמר שאולי היא כזאת נוצריה אדוקה שלא תגנוב את הטבעת מהפחד שיפגע בה ברק 🤣, גם לאחר פריקת המזוודות הטבעת עדיין לא נמצאה:(.
באזור רבע ל-9 כבר הגענו ל- Betty's Bay - Stony Point Penguin Colony
היו רוחות רציניות וטפטוף קל, התלבשנו ממש חם ועדיין היה לא נעים מספיק נגד הרוחות החזקות. כניסה עלתה לנו 30 למבוגר ו-20 לעמית ( איתי היה חינם). הלכנו בשביל הסלול שהתחבר למסלול עץ והיה מדהים לראות את הפינגווינים השונים, גם את הצעירים שבהם. הרוחות החזקות קצת פגעו בהנאה של הילדים ושל חלק מהמבוגרים( אני יכולתי לשבת שעות ולצלם את הפינגווינים בפוזות שונות), אז סיימנו בהתחממות קלה בבית הקפה של המקום עם שוקו חם, מרקים וקינוח( על הבוקר 🤣).
אזור cape town
משם המשכנו לתחנה הבאה שלנו...בגדול ידעתי שלא נספיק גם את הפינגווינים ב- Simon's Town וגם להגיע למספיק זמן ב- Cape of the Good Hope ו- Cape point כולל הגעה למלון לצ'ק אין עד 17:00. אז החלטתי שנפצל את זה לפעמיים, למרות שאידיאלי לעשות את שניהם באותו יום מבחינת הנסיעה, אך לא למי שגם יש לו נסיעה מ-Gansbaai וגם עוצר לראות פינגווינים גם ב-Betty's Bay. ההחלטה הייתה לעשות את Simon's Town ביום למחרת, אבל הרגשתי שכדאי לעצור ב- Simon's Town קודם ולראות אם נספיק גם לתחנות היותר רחוקות. בסופו של דבר בילינו די הרבה זמן ב- Simon's Town ולא היה זמן ואולי גם לא מזג אוויר אידיאלי להמשיך לתחנות הבאות.
היה שם ממש יפה! העלות הייתה 170 למבוגר וחצי מחיר לילד החל מגיל שנתיים, בלי הנחות לפנסיונרים.
לא יודעת למה לא מציינים בכניסה את זה שמעבר להליכה הקצרה על מסלול העץ, הכרטיס כולל עוד הליכה במסלול במקביל לחוף שם אפשר לראות פינגווינים לאורך הדרך ובסוף גם ירידה לחוף שבו אפשר לעלות על הבולדרים ולראות פינגווינים ממש לידך, נכנסים למים ויוצאים, עולים על הסלעים...מדהים! מצאתי את עצמי מצלמת עוד ועוד ותוספת אותם בפוזיות שונות, כמו בתמונות הקופים, זאת חיה שמצטלמת טוב.
בילינו שם לא מעט וגם קנינו מזכרות נחמדות בחנות ובדוכן שבדרך אצל אחד שהצליח לקנות אותנו בשיר "אל המעיין" וסיפור חירטוט על הקשר שלו לישראל. משם כבר יצאנו ישר למלון והזמנו גם מקום למסעדה בשם Nelson's Eye שהמליץ עליה מישהו ישראלי שהיה שם בקיץ האחרון.
הגענו למלון באזור 16:15 ונדהמנו מהאבטחה של המקום ועוד יותר מהמקום עצמו. וואווו! דירה מושלמת. דירת שלושה חדרי שינה וסלון מודרנית ומעוצבת יפה, עם מרפסת קטנה עם נוף יפה לתעלת מים ושדרת עצים סטייל הולנד ומרפסת גדולה עם נוף יפה למרינה וחניה תת קרקעית נוחה. יותר מאוחר כשהלכנו להסתובב ראינו שבכלל כל האזור של המלון ממש יפה. המלון ממש על ה- V&A Waterfront . אזור מסעדות, חנויות, קניון, הופעות רחוב ועוד.
אחרי שהתמקמנו בדירה יצאנו לכיוון המסעדה, נסיעה של 12 דקות בערך. המסעדה עם אווירה מאוד נחמדה. הבעלים יהודי בן 70 אז נתן כל מיני יציאות בעברית ובא לשולחן לדבר איתנו כמה פעמים( כשלא דיבר איתנו קיבל אנשים, עבד במטבח שהיה פתוח לגמרי לקהל ונזף במלצר הקלולס שלנו).
התמחות המקום היא בשר והציפיות היו גבוהות. כולנו הזמנו מרק פטריות ובצל כמנת פתיחה שהיה ממש טעים ולאחר מכן קיבלנו את מנות הבשר השונות שכל אחד הזמין. היה בסדר, אך פחות טעים ממנות הבשר שאכלנו במקומות הקודמים, אךהמחירים היו גבוהים יותר . יצאנו מהמסעדה ב-3,000 ראנד כולל טיפ.
תוך כדי הסתובבות אחרי האוכל קיבלתי הודעה מטעם מלון הדירות שלנו שבסוף תהיה היום הפסקת חשמל יזומה מ-22:00 עד 00:00. קצת ביאס אותנו כי זה גרם לנו לחזור לחדר יותר מהר כדי להספיק להתקלח עם מים חמים ולהתארגן לשינה עם אור. וגם כי היא לא היינו מוכנים מראש.
כמה מילים על הפסקות החשמל ...אני זוכרת שכמה חודשים אחרי שסגרתי את הטיול הבנתי שיש הפסקות חשמל בדרום אפריקה, בהתחלה חשבתי שזה רק בחורף, בגלל מזג האוויר או משהו כזה ולא הבנתי שהן יזומות, כל השנה ונועדו כדי לשלוט בהספקת החשמל למדינה על מנת שהמערכת לא תקרוס ללא שליטה ותפגע באורח החיים שלהם. ההפסקות מתוזמנות לשעות הערב ולרוב הן לא מתרחשות בסופי השבוע. לחלק ממקומות הלינה שלנו היה גנרטור, אבל בכל מקרה הגענו ערוכים מהארץ עם פנסים קטנים ופנס אחד גדול ומצויין שקנינו לטיולי שטח מאלי אקספרס. לגמרי עשה את העבודה. הפסקות החשמל האלה גרמו לנו לפעמים ללכת לישון מוקדם ממה שהיינו הולכים.
בוקר למחרת, קמנו ליום המלא האחרון שלנו והוא ביה גדוש באטרקציות. ידעתי שכדי להספיק הכל אני צריכה לתקתק ארוחת בוקר לדרך ולתת לשאר רק להתארגן.
אז ארזתי לנו סנדוויצ'ים עם חביתה, פסטרמה, ירקות חתוכים, פירות וגם לחם בלי כלום, פריכיות אורז וחמאת בוטנים למי שירצה סנדוויץ' נוסף ותרמוס מים רותחים לתה. אוהבי האבוקדו עוד הספיקו לפריכית אורז עם אבוקדו בדירה. הצלחנו לצאת באזור שמונה מהדירה והתכנון הוא להספיק להגיע עד להר השולחן עד 13:30-14:00 לכרטיסים ללא המתנה בתור שהזמנו כמה ימים קודם לכן. לרגע, עומרי ואני חשבנו להקדים את ההגעה להר השולחן לבוקר ואז לצאת לא מוגבלים ל- Cape of the Good Hope. לאור זה שלא ענו עדיין, החלטנו פשוט להגיע לשם, אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. הרבה מכבישי קייפטאון היו סגורים בשל מרתון שהתקיים. עשינו חישוב מסלול מחדש וחזרנו לתכנית המקורית- נסיעה ל- Cape of the Good Hope. בדרך תפסתי בטלפון נציג של הר השולחן כדי לגלות שאני יכולה להגיע גם מאוחר יותר ממשבצת הזמן שבחרתי לעצמי ואז בכלל הרגשנו פחות לחץ מבחינת זמנים.
בהגעה לכף התקווה הטובה גילינו את חוסר היעילות שלהם בכניסה לשמורה. משלמים רק באשראי כשאין להם שם רשת אינטרנט יציבה וגם מחסור בכח אדם...אבל כמה שזאת נראית הייתה לנו המתנה ארוכה כשנכנסנו, מה הלך שם כשיצאנו 🤦♀️. עדיף להגיע כמה שיותר מוקדם בבוקר. כניסה למבוגר 360 ראנד, לילד החל מגיל שנתיים עלות של 180 ראנד.
בשמורה עצמה מסלולי הליכה שונים, אנחנו התמקדנו בשניים:
Cape point
עלייה לתצפית יפה על האוקיינוס מאזור המגדלור.ניתן לעלות אליו רק ברגל וניתן לעלות את מרבית הדרך אליו בפוניקולור בעלות של 85 ראנד לאדם, (איתי היה חינמי בחלק הזה) ואז עוד כמה עשרות מדרגות ברגל.
Cape of the Good Hope
זוהי הנקודה הכי דרומית ביבשת אפריקה וכן, גם המקום בו נפגשים שני האוקיינוסים - ההודי והאטלנטי ( היהודי שפגשנו במסעדת הדגים טוען ש- Gansbaai היא הנקודה הכי דרומית ביבשת אפריקה ולפי המפה יש מצב שהוא צודק).
ב- Cape of the Good Hope יש נקודת תצפית שאפשר לעלות אליה במסלול הליכה על ההר, אנחנו ויתרנו על לעלות אל הנקודה הזאת, זה היה נותן לנו את אותו הנוף שכבר ראינו מ- Cape Point ובמקום הצטלמנו לצד השלט שמציין שאנחנו בנקודה הכי דרומית ביבשת אפריקה, פטפטנו עם זוג בלגים שגרים כבר כמה שנים ביוהנסבורג, שמענו מהם על איך הם מתמודדים עם הסכנות שיש שם וצילמנו יענים שהלכו להם על הסלעים ליד הים וכלבי ים שישבו להם על סלעים בים. אין יום בטיול שאנחנו לא פוגשים חיה כלשהי בטבע ולומדים משהו עליה ועל אזור המחייה שלה... לפני שנסענו חזרה לכיוון הר השולחן אכלנו בחצי פיקניק באוטו כמה סנדוויצ'ים ופירות ויצאנו לדרך.
נתיב צ'פמן פיק (Chapman's peak): עד עכשיו נסענו בחלק המערבי של חצי האי, עכשיו רציתי שניסע בחלק המזרחי במקטע שאמור להיות מאוד יפה והסתדר לא רע עם אזור הר השולחן בקייפטאון. אחרי שראינו שאין הבדל במשך הנסיעה, סידרתי לעומרי את מסלול הנסיעה ויצאנו לדרך. עומרי אדם של ויייז ואני אדם של גוגל מפות אז במהלך הרבה מהנסיעות פתחתי גם אצלי את המפות במקביל. תוך כדי נסיעה ראיתי שהמסלול של עומרי ושלי לא זהה ואחרי כמה דקות הבנו שכנראה הפכתי בטעות את סדר האטרקציות ובמקום שהר השולחן יהיה היעד הסופי, הוא הפך להיות היעד הראשון, לא רצינו להתעכב יותר מדי וראיתי את חוסר הסבלנות אצל עומרי והחלטתי שנוותר על הנסיעה לצ'פמן. בדיעבד, אני מצטערת שויתרנו כי לא היינו כל כך רחוקים משם, אבל מי שיחליט לנסוע משם מוזמן להתרשם מהמקום בשבילי.
הר השולחן (Table Mountain) -
הר השולחן קיבל את שמו בשל הצורה המלבנית שיש לו בפסגה ונחשב לאחד מפלאי תבל. העלייה היא ברכבל והוא ידוע כאחד מהמקומות שכדאי להקדים לקנות כרטיסים באינטרנט(עד שבוע לפני ההגעה) או להקדים לקנות אליו כרטיסים כי הוא נחשב לאתר מבוקש והתורים אליו בהתאם, במיוחד כשבימים שקדמו ליום שבחרנו לעלות הרכבל היה סגור מרבית היום בשל מסג אוויר חורפי וראות לא טובה. בזמן ההזמנה עומרי ואני עשינו החלטה לקנות מראש את הכרטיסים שנכנסים ללא תור, כרטיסים יקרים פי שניים מהמחיר המקורי וללא בנחת ילד לכרטיס של עמית, אבל בהתחשב בזה שיש לנו רק יום אחד לעלות עליו והרכב של ילדים ללא סבלנות והורים עייפים( וחלקם חסרי סבלנות) זאת הייתה נראית החלטה נכונה.כשהגענו זה היה כזה מהיר לעלות ולרדת שהבנו שעשינו החלטה טובה מאוד, הרגשנו כמו VIP.עומרי, הבנים ואני היינו בקיץ האחרון שלושה שבועות באלפים הצרפתיים ושוויץ ועלינו על מעל עשרה ולא אגזים אם אומר גם עשרים ויותר רכבלים בטיול הזה ולגבהים גם של 3,000 + גובה, לכן העלייה להר השולחן הייתה מאוד פשוטה. למעלה היה מאוד נחמד, צילמנו והצטלמנו , ראינו ושמענו מלא ישראלים. כולם המשיכו איתנו מציציקמה 😜. בילינו על נהר כשעה וקצת.לאחר הירידה מההר הלכנו לדירה שלנו ב- Waterfront לנוח לפני ההופעה וארוחת הערב במסעדת Gold.
Gold מסעדת
המסעדה נמצאת מרחק הליכה מאוד קצר מהמלון שלנו, אבל קיבלנו המלצה מהמלון להגיע ברכב כדי לא לעבור מתחת לגשר שיש בו הרבה הומלסים וזאת הייתה המלצה נכונה.ההגענו אל המסעדה בזמן כדי לחנות ממש מול ולהתרשם מהמסעדה והמקום שקיבלנו לשבת בו עוד לפני שהמופע התחיל. התאכזבנו בהתחלה מהמקום הצדדי שקיבלנו לבמה, אבל לא הצלחנו להשיג משהו טוב יותר וגם קיבלנו הבטחה שהמופע גם פונה אלינו ואפילו מגיע אלינו. המופע היה נחמד מאוד, הבנים נהנו מהתיפוף, אבא שלי פחות... אחר כך השתחרר והתחיל לצלם כל מופע שהם עשו. המסעדה מגישה 16 מנות קבועות שכל אחת מהן מייצגת מדינה אחרת ביבשת אפריקה, לא רק את דרום אפריקה. תחילה הם מביאים צלחת או יותר מכל מטעם ( תלוי בכמות הסועדים) כדי לתת לאורחים טעימה ראשונית ואת הבחירה ממה ירצו להזמין שוב. זה בסגנון אכול כפי יכולתך( אנחנו הבנו שאפשר להזמין עוד מהמנות תוך כדי הארוחה מאחד המלצרים ששאל אותנו ממה נרצה עוד, אבל זה גם היה כתוב בראש התפריט). דבר נוסף שהבנו רק תוך כדי הארוחה הוא שתוספת מופע התופים עלתה לנו ,120 ראנד נוספים לאדם. ילדים מתחת לגיל 4 לא עולים ולכן איתי היה בחינם. המלצרית ששירתה אותנו נפתחה לאט לאט והייתה מקסימה ביותר. בסוף הערב, אחרי הקינוח הם העלו את האנשים על הבמה לריקודים משותפים. עמית כיכב שם על הבמה. חזרנו מהמסעדה שבעים ועייפים אחרי יום גדוש לדירה לערב אחרון בדרום אפריקה.
בוקר למחרת קמנו ביקיצה טבעית כשאנחנו יכולים להישאר בדירה עד 10 בבוקר ובחמש וחצי הטיסה שלנו יוצאת. סידרנו מזוודות, הכנו ארוחת בוקר וישבנו לאכול במרפסת היפה מול הסירות במרינה. ב-12 קבענו סיור עם מדריך בשם מרטין. הגעתי אל מרטין כהמלצה למדריך דובר עברית שילווה אותנו לבו קאפ ואולי יותר. בקרוב לשעתיים שהיו לנו מהרגע שפינינו את המלון ועד לסיור עם מרטין תכננו ללכת לאקווריום (Two Oceans Aquarium) שקיבל הרבה המלצות. אקווריום נחמד מאוד, הילדים וההורים נהנו מאוד, אני מיציתי אותו יותר מהר. לא הספקנו להיכנס לשוק האוכל בשעתיים שעמדו לרשותנו ולכן החלטנו שאם נהיה סבבה עם הזמנים נחזור אליו אחרי הסיור לכשעה .
בו קאפ (Bo-Kaap )
הגענו ל- Bo-Kaap ב-12 וחנינו בעזרת מחני החניות בחניית נכה. התל אביבית שבי לא הייתה רגועה לחנות שם, אבל עומרי השתכנע ממנה שזה בסדר ומרטין אישר. ההגעה למרטין הייתה דרך מדריך שהמליצו עליו ולא היה פנוי, ניסיתי מישהי נוספת שגם היא לא הייתה פנויה. היה חשוב לי שנקבל ליווי מקומי, דובר עברית כדי שגם הילדים וגם ההורים יצליחו לעקוב אחרי מה שהוא אומר. התחלנו את הסיור עם סופגניות מקומיות בשם Koeksisters שמרטין קנה לנו. הסופגניות היו מאוד טעימות בעיני כולם. התחלנו את הסיור בין הבניינים הצבעוניים וקיבלנו ממרטין מידע על המשמעות שלהם וגם ידע כללי. שכונת בו-קאפ פותחה לראשונה בשנות ה -60 של המאה ה -19 על ידי הולנדים שבנו שורה של בתים להשכרה קטנים כדי לספק לינה עבור העבדים. כשהעבדות בוטלה בשנת 1834 והעבדים היו מסוגלים לרכוש את בתיהם, רבים בחרו לצבוע אותם בצבעים בהירים כביטוי של החופש החדש שלהם. בו-קאפ וואלאנדורפ)שנהפכה לרובע מלזי, הפכה עם הזמן לאיסלאמית. בתקופת האפרטהייד, ב - 1950 היתה Bo-Kaap כפופה להחלטת הממשלה להפריד את האוכלוסייה על ידי הכרזה על שכונות נפרדות לכל גזע או דת ובו-קאפ הוגדרה כאזור מוסלמי בלבד. מרטין היה מקסים ונעים, אבל לא בעל ידע רחב כמצופה וגם לא בעל יכולת הובלה של מדריך. הוא לא ידע לענות לשאלות בסיסיות שמבחינתנו מדריך אמור לדעת. בשביל ה-1,000 ראנד שנתנו לו הליווי ב- Bo-Kaap וגם המידע שקיבלנו ממנו היה בסדר.
לאחר הסיור חזרנו לשוק האוכל (V&A Food Market) שהיה מאוד נחמד ועוד שעה בו ובטיילת היה יכול להיות נחמד. בגדול עוד יום קייפטאון ברגוע, לטייל ב- waterfront יכול היה להיות ממש נחמד, אבל אין ברירה, היינו צריכים לצאת לשדה התעופה ולסיים את הטיול שלנו ☺️