רומניה- שתי עונות בטיול אחד!

הרכב: 5 מבוגרים

מועד: שבוע באוקטובר 2011

הגעה: טיסה ישירה עם אל על לבוקרשט

לינה: הטיול הוא טיול כוכב והמוקד שלנו היה בעיירה בראן (Bran). ישנו ביחידת דיור נחמדה מאוד של מקומי בשם מירצה. לא זוכרת איך הגענו אליו, אבל התיווך היה דרך רומני דובר עברית. כמו שאתם רואים בתמונות חווינו חורף אמיתי ברומניה, מדהים היה לקום באחד הבקרים ולראות את כל השלג שכיסה לנו את האוטו ואת אזור הבית של מירצה.

רומניה זה יעד שאבא שלי מאוד רצה לטייל בו( ולא בגלל המוצא הטרנסילבני שלו) וכשאבא שלי רוצה משהו הוא לא מרפה עד שזה קורה . אז גם אם היא לא הייתה מדינה שמשכה אותי לפני כן אני שמחה על הטיול הזה כי זאת הפעם הראשונה שיצא לי לחוות גם סתיו וגם חורף במהלך טיול כוכב של שבוע אחד.

אוכל: יש שני מקומות בעולם שאני כל הזמן שואלת את עצמי אם פספסתי משהו באוכל - סין ורומניה. כל מה שאני זוכרת על האוכל בטיול הזה זה שהאוכל לא היה משהו בעיני ומצד שני, אני שואלת את עצמי מה יכול להיות רע במרק בשר או שעועית לבנה בלחם? מה היה לי רע בפולנטה?

מה שלא אכזב אותי ואת שאר המשפחה זה הקיורטוש:). כמו שאתם רואים, הטיול היה ב-2011, אבל באזורים הכפריים של רומניה זה הרגיש איפשהו בין שנות ה-80 ל-90.

אטרקציות:

רומניה ממוקמת בין מזרח ומרכז אירופה וזוכה לנוף מרהיב של ההרים הקרפטיים והאלפים הטרנסילבניים.

אנחנו חווינו אותה בתקופה מהממת של שלכת בסתיו וחורף עם סופת שלגים, אפילו היינו צריכים את עזרת המשטרה לנסוע באחד הכבישים החלקים.

סינאיה (Sinaia) : סינאיה היא עיירה הררית שנקראת על שמו של מנזר סינאיה שנבנה בה (לא יודעת כמה זה נכון). בחורף העיירה מלאה בנופשים העוסקים בספורט הסקי ובקיץ תיירות נופש וטיולים. יש בה מגוון אפשרויות של טיולים, פזורים מסלולי טיול רבים ויפים שמתאימים לכל סוג מטייל והרבה נופים יפהפיים. העלייה הייתה בשני רכבלים שנקראים גונדולה, כאשר השני היה פתוח. הפרצוף של אחי כשגילה שיש רכבל פתוח ועוד יותר הפרצוף כשהוא גילה שהרכבל הפתוח יותר ארוך ממה שהוא נראה, זה לא היה רק לעבור את הגבעה הראשונה, אלא גם להמשיך לעוד גבעות בהמשך ובין כל גבעה יש גם עמק מתחתייך...איך הוא שרד את זה? א. שר לעצמו שירים ודיבר עם עצמו בזמן שאחותי ואני נקרעות עליו. ב. ירד את החזור ברגל עם אבא שלי שגם השתפן מהגובה ולא הודה.לחשוב שהתלהבנו מהשלג שפגשנו בסינאיה למעלה, לא ידענו אז כמה עוד שלג מצפה לנו. חוץ מההתרגשות מהשלג, הדבר הבאמת מאוד מרגש שקרה לנו למעלה בסיניה זה לראות פתאום בטלויזיה של המסעדה שמשחררים את גלעד שליט. זה רגע שלא נשכח.

בראשוב (Brasov): עיר ממנה ניתן להגיע בתוך זמן קצר לאתרי הסקי סינאיה ופוייאנה בראשוב ולטירת דרקולה כך שיכולה להיות מוקד לטיול כוכב. ניתן לעלות בה על רכבל Telecabina Tampa שעולה לגובה של 960 מטר ומשקיף על כל האזור. אנחנו הסתובבנו בה קצת ולא התלהבנו יותר מדי.

פואיינה בראשוב: אתר סקי בחורף ונקודת תצפית נחמדה על בראשוב בשאר הזמן. עבורנו זאת הייתה חוויה בעיקר בשל מזג האוויר המטורף שחווינו בדרך אליה. אני לא חושבת שהיינו ככה נהנים מפואיינה ומרומניה בכלל אם לא היה מזג האוויר המטורף הזה, הכל יותר יפה בלבן.

טירת בראן (טירתו של דרקולה): טירתו של דרקולה , טירת בראן נחשבת לאחת האטרקציות המוכרות לטיול ברומניה, אז עם כמה שאנחנו אנשים של טבע ולא מבנים, לא יכולנו שלא להיכנס. הדמות של דרקולה היא דמות הרוזן מטרנסלבניה בעל טירת ענק שהוא בעצם ערפד ועליו יצאו ספרים, סרטים וסיפורים מצמררים, הביקור בטירה היה נחמד, סופגים קצת את האווירה האפלה של המקום.

בוקרשט (Bucharest): בירת רומניה, עיר גדולה, שוקקת חיים ומתויירת. אפשר למצוא בבוקרשט אטרקציות, שבעיני לא מעניינות, כמו בית הפרלמנט, ארמון מלוכה, בניינים בארכיטקטורה מפוארת ושפע של בתי קפה, מסעדות ובתי קזינו.

יצא לנו להסתובב בבוקרשט חצי יום, יום החזרה שלנו לארץ וזה היה מספיק עבורנו כי באמת אין בה שום דבר מיוחד. העברנו את הזמן במסעדה טעימה שטעמתי שם שניצל בביסלי שאני לא מסוגלת לשכוח ובביקור קצר בקזינו במלון הילטון יחד עם אחי, שם הוא למד להפסיד כסף בבלק ג'ק:)

מכרה המלח סלניק (Salina Slanic Prahova): מכרות המלח סלניק פראחובה שימשו בעבר גם למטרות שונות אחרות, כמו מקלט נגד פצצות במהלך מלחמת העולם השנייה. הירידה למכרה היא במעלית ישנה בטירוף שיורדת ירידה איטית של רבע שעה בערך ומגיעה לעומק של 200 מטר מתחת לאדמה. ביציאה מהמעלית נכנסים לאולם ענק שממנו מתחיל הסיור של כשעתיים. היום לא יודעת אם הייתי יורדת אליו, אלא אם הדרך להגיע אליו נהייתה יותר ידידותית.

טירת פלש (Castelul Peles) : הטירה ממוקמת בסיניה במקום גבוהה וצופה הרי הקרפטים. הטירה מבחוץ מרשימה מאוד, אך בסופו של דבר היא עוד טירה. אולי פספסנו ואולי לא, אבל כשאחי שאל ישראלי שסיים את הסיור אם זה שווה כניסה, הוא קיבל פרצוף שאמר הכל וזה הספיק לנו בשביל להחליט סופית שזה לא בשבילנו.

כביש טרנספגרשאן (Transfăgărășan) : אומרים שהוא אחד הכבישים הכי יפים באירופה ובעול ואני מסכימה עם זה, הוא מרשים מאוד, אך אני לא חוויתי נסיעה בו, אלא יותר השקפה עליו מלמעלה, מכוסה בשלג! הכביש חוצה את הר הפאגארש שנמצא בחלק הדרומי של רכס הרי הקרפטים. נסיעה בכביש מגיעה לגובה מדהים של 2,034 מטרים והנסיעה מלאה בסיבובים רבים מפותלים ומעוקליםהכביש עובר בסמוך לאגם בלאה (Bâlea Lake) לשם אנחנו עלינו ומסתיים בכפר קורטאה דה ארגס.

אגם בלאה (Bâlea Lake): לא בטוח שתזהו את האגם בתמונות שלי, הוא בעצם אגם קפוא! זאת הייתה חוויה מטורפת לעלות אליו ברכבל כשכביש טרנספגרשאן ואזור האגם מושלגים לגמרי. הסתובבנו סביב לאגם, שיחקנו בשלג והעפנו כדורי שלג על האגם בניסיון לסדוק אותו וכמובן התחממנו במסעדה שלצד האגם.

שווקים ודוכנים: ההבדלים בין המודרניות והמערביות של בוקרשט לכפרים הם מטורפים. בכפרים של רומניה אתה מרגיש כאילו נזרקת כמה עשרות שנים אחורה. יצא לנו לעבור בכל מיני דוכנים שמכרו דברי עץ, בגדים סרוגים ועוד עבודות יד מקומיות. לא היה אף פעם משהו מסודר, שהלכנו אליו גם השוק שיצא לנו להיות בו זה לגמרי במקרה והוא היה מאוד מקומי ולא תיירותי. טעמנו שם כל מיני מאכלים וביניהם גם קבב רומני (אף פעם לא הבנתי למה זה באמת נקרא קבב רומני, מה בתיבול הופך את ז ה לרומני?)