בפוסט אחר ציינתי שאני מאוד אוהבת לטייל בישראל, אבל לא מתלהבת גדולה מהנופים בישראל...לא קשה להאשים אותי אחרי טיולים בניו זילנד, שוויץ, אוסטריה, דרום אפריקה ועוד, אבל כשמדברים על הערבה, זה משהו אחר, בערבה יש נופים שאי אפשר למצוא באירופה, נופים שהכי קרוב אליהם ראיתי רק בפארקים של יוטה ארצות הברית, מה שהופך את אזור הערבה לייחודי מאוד.
תקופה טובה לטיולים: הבעיה בערבה שממש לא קל עד לא ניתן לטייל בה בקיץ ובחורף לפעמים קר מדי או שיש סכנת שטפונות ולכן התקופות הכי טובות לטייל בערבה הן עונות המעבר. אני עם העדפה לתקופה שקצת קריר כך שגם כיף להדליק מדורה, הילדים מתים על זה ועם תפוחי אדמה, מרשמלו ותה חם עם עוגיות הם מקבלים את כל החוויה.
חזרנו מהערבה ביום ראשון 10.4.23 ואני כותבת את התוספת לפוסט על הערבה בדיוק יום אחרי השיטפון בו נהרגו האחים מעיין וסהר. אני חושבת שכל כך אפשר להימנע מתקריות עצובות שכאלה, כבר ביום שבת ראיתי באתר שמורת הטבע ובתחזיות בטלויזיה התרעות על שטפונות בערבה, בנוסף, גם בשילוטים לאורך הכבישים יש התרעות על מצב הכבישים והמסלולים בזמן גשמים כבדים, אל תסתכנו ותימנעו מהגעה לאזור במזג אוויר כזה.
לינה: הדבר שאני הכי אוהבת זה למצוא מקום טוב ללינה ולדבוק בו. ומתחם רוזמרין הוא המקום המושלם מבחינתי לטיול בערבה. מתחם רוזמרין נמצא בעין יהב, מנוהל על ידי אדם בשם איתן שהיה מקסים מהרגע הראשון בטלפון וגם נתן המלצות נחמדות לאטרקציות באזור. המתחם מכיל מספר בקתות עץ מקסימות עם גלריה לילדים קטנים וחצר גדולה עם עמדת מנגל וגם בריכה פעילה במושב. מקום מושלם לטיול עם חברים או משפחה.
המספר של איתן: 0523666489
בפעם השניה שלנו בערבה איתן כבר היה תפוס וסגרנו במקום אחר בעין יהב, מקום בשם "מטמון בערבה" ומנוהל על ידי עדי ודליה.
המקום היה באותו קונספט של "מתחם רוזמרין", רק יותר ישן והרגיש פחות מתוחזק ונקי בחוץ. לא הרגיש כיף לשבת בחוץ, אבל הילדים היו מאושרים מדברים אחרים שחיכו להם בחוץ. דשא לשחק כדורגל, מגרשון גולף, נדנדות, בריכה פרטית של המקום, בריכת היישוב שכבר נפתחה לנו ולשחק עם ילדים שהם רק הרגע הכירו:).
אז למרות הכיף שהיה ברוזמרין כשהיינו שלוש משפחות והמקום היה לגמרי שלנו, גם ב"מטמון בערבה" בו היינו רק אנחנו, כשיש יותר בקתות וחלקנו את השטח בחוץ עם עוד משפחות, הילדים נהנו מאוד.
גם שם הייתה עמדה לעשות על האש, הצטיידנו מראש עם בשר ושאריות תוספות וסלטים שנשארו מערב חג הפסח, מרשמלו, פיצוחים וקצת אלכוהול לעומרי ולי אחרי שהילדים הלכו לישון.
אז מה יש לעשות ?
חוות התנינים קרוקולוקו : המקום כל כך לא מרגיש ישראל, אתם לגמרי יכולים להרגיש שם בשמורה באפריקה. החווה פתוחה לביקור וסיור מודרך בנושא תנינים, גופם ואורח חייהם. בסיור ניתן לראות את התנינים ממש מקרוב, מהבוגרים ועד לצעירים ואפילו הצצה לביצי תנין באינקובאטור ותנין "תינוק" (שגם ניתן ללטף). מבטיחה לכל מי שיגיע לשם שלא יתאכזב, סיור מעשיר וחוויה מטורפת להיות בקרבת כל כך הרבה תנינים במרחק כזה.
המספר של החווה: 0528991088
צפייה בכוכבים עם אלון גולדשטיין : למי שמגיע כמוני, מהעיר, החוויה של לראות שמיים ללא זיהום אור זאת חוויה מדהימה - סתם לשכב על האדמה ולהביט לשמיים או להביט דרך טלסקופ וכשזה מלווה בהסברים זה הופך להרבה יותר מעניין.
המספר של אלון:054-5234197
סיור אחר עקרבים עם טל סקר: מצויידים בפנסי אולטרה סגול, בחושך מוחלט, יוצאים לחפש אחר עקרבים. לאט לאט מגלים עוד עקרב ועוד אחד וכל פעם שמישהו צועק שמצא עקרב כולם מתגודדים עם הפנסים שלהם להעיר עליו ונדהמים מהקרבה, כמו לפגוש דובים בפארקים בארצות הברית וקנדה או כמו GAME DRIVE בדרום אפריקה. כשיש הרבה אנשים שנעצרים במקום מסויים, אתה יודע שנמצאה חיה, במקרה הזה - עקרב. המספר של טל: 0523666570
עין ירקעם - למי שמגיע לערבה מהמרכז או הצפון, כדאי לעשות עצירה בעין ירקעם. עין ירקעם, שנמצא במכתש הגדול, ושמו מרמז על כך שהוא מעיין(עין) עונתי שנובע בעיקר בימי החורף. אחרי עונת הגשמים, בזכות מי השטפונות, הוא הופך למעיין המתאים לשחייה. לצערי, בטיול שלנו בעין ירקעם ( במאי) היה כל כך חם ואיכשהו התבלבלנו במסלול ולא הגענו לראות שום מים וחלק מאיתנו נהיו מים, אבל עדיין מאוד יפה שם וטיולים שם באזור מרץ - אפריל יכולים להיות מושלמים!
פארק ספיר: פארק עם פוטנציאל אדיר. הפארק ממוקם כחצי קילומטר מכביש הערבה, כמה דקות נסיעה מעין יהב ובו אגם טבעי גדול כשבמימיו שטים להם ברווזים ועופות מים. במסביב לאגם מרחבי דשא, פינות ישיבה לפיקניק ומדשאות רחבות. לצערי, ריח הקקי (של בני אדם) שהיה שם העיב על היופי והכיף שיכול היה להיות שם. הפחים היו מלאים בזבל שכבר עלה על גדותיו. ככל הנראה זה הכל מתקופת החג ומה שישראלים שעשו שם קמפניג השאירו אחריהם. ממש לא נעים. התרחקנו קצת מאיזור הסירחון והתיישבנו לאכול בפגודה התאילנדית, מתנת ממשלת תאילנד וחתכנו עם סיום הארוחה.
גבעת חצבה: גבעת חצבה ממוקמת בלב הערבה התיכונה היא גבעה בצורת טרפז ממנה רואים נוף מרהיב של צפון הערבה,
המסלול עצמו לגבעה קליל ומתאים לכל המשפחה. נקודת מוצא וסיום: תחילת שביל ההליכה מסומן בנציב אבנים כאשר יש סימון אדום שמורה על כיוון המסלול. בגלל פספוס סימון אדום שמישהו הזיז(החזרנו אותו למקומו לפני שעזבנו את המקום) הגענו לפסגה באמצעות המסלול השחור בכלל. מהבמה שבראש הגבעה תוכלו ליהנות מתצפית יפהפייה לעבר הרי אדום במזרח ועל רכס חצרה במערב.
פארק תמנע: פארק תמנע הוא המקום הכי יפה שיש לטייל בו בערבה ומזכיר מאוד את הפארקים ביוטה, ארצות הברית. אתה נכנס למרכז מידע, מקבל מפה והדרכה ובנסיעה אתה מגיע לתחנות שונות של מסלולי הליכה קצרים יחסית ותצפיות יפות. במקום יש גם אגם לשייט, מקומות לינה וחול צבעוני למלא בבקבוק שמקבלים כלול במחיר.
קיבוץ יטבתה: החוויה בביקור מתחלקת לשניים, הדברים שאהבתי והדברים שהיו לי חסרים.
קבלת הפנים הייתה מאוד יפה, זכינו להיות הראשונים שהגיעו וקיבלנו סיור פרטי בעלות של 15 שקלים לאדם. הסיור כלל שני סרטונים שמתארים את הקמת הקיבוץ והרעיון של הפארק עצמו ועוד אטרקציות נחמדות של עוד כ-15-20 דקות, היה נחמד ומעניין, אבל ציפיתי לחוות את המפעל, שהילדים יראו איך המקום מתנהל ופה זה התפספס לי. מלבד הסרטונים וקרטון להרכבת רכב תנובה שקיבלו בכניסה, צריך היה עוד משהו שיחבר אותנו למותג, אפילו בסרטונים לראות יותר על מה שקורה, ביקור קצר במפעל ואיזה מעדן מיוחד שימכרו רק שם ...בקיצור מישהו שם צריך לקרוא את הפוסט שלי ולעשות מהלך שיקפיץ את המקום הזה כי פוטנציאל יש לו.
האגם הנעלם: האגם הנעלם הוא תופעת טבע מהממת בלב המדבר שנמצאת במרחק נסיעה של כמה דקות מפארק תמנע. כדי להגיע לאגם הנעלם עליכם לנסוע על כביש 90 לכיוון אילת ולפנות ימינה פניה אחת אחרי הכניסה לפארק תמנע. נסיעה קצרה בכביש עפר תוביל אתכם לתצפית נגישה על האגם. ניתן לרדת עד לקו המים רגלית, ברכב לא הייתי מנסה. האגם הוא מכרה נחושת שנסגר בשנת בשנות ה-70 שהוצף במי תהום, לפי מה שקראתי המים לא לרחצה בגלל מליחות מים גבוהה במיוחד.
בסמוך לתצפית על האגם הנעלם יש עוד תופעה מיוחדת “סדקי תמנע”- סדקים גדולים באדמה כשבין סדק לסדק יש חורים של 2 מטר גובה ולכן לא התקרבנו לשם עם הילדים כי הם לא מספיק ממושמעים בשביל שניקח את הסיכון הזה.
אילת: כן, אילת! למי שמטייל הרבה בעולם ועשה טיול כוכב אחד או שניים, יודע שאפשר לנסוע כשעה וקצת לביקור באיזה אגם, מערה או הר, אז בערבה זאת קפיצה לאילת - לשנרקל קצת או לכל אטרקציה אחרת שתרצו לעשות שם. פעם אחת בחרנו לשנרקל ובשבילי זאת הייתה חוויה מתקנת אחרי שבמלדיביים שנירקלתי, פגשתי כריש(בעיני עומרי זה היה "רק" כרישון) והחלטתי שסיימתי עם הים הפתוח. ראינו מלא דגים במים הנקיים והנעימים(יחסית למים הקרים שיש שם יחסית לים התיכון).
בפעם השניה שקפצנו לאילת מהערבה, היה עמוס מאוד במכוניות והיה קשה למצוא מקום חניה באחד החופים...בסוף מצאנו מקום חניה ברצועת חוף קטנה, הוצאנו שאריות אוכל ואת ערכת הגזיה, עשינו פיקניק קטן, נכנסנו קצת למים והלכנו לקנות כמה דברים ללא מע"מ לפני שחזרנו לתל אביב.