ניו זילנד (טיול של אחרי הצבא...עם ילדים!)

הטיול של אחרי צבא לניו זילנד ואוסטרליה שלא יצא לפועל אז, חיכה לי לשבתון השנה.

כשהתחלתי לקרוא ולבנות את הטיול הבנתי שאי אפשר להספיק באמת לראות בחודשיים גם את ניו זילנד וגם את אוסטרליה כמו שהייתי רוצה ולכן כשהייתי צריכה לבחור אחת מהן היה ברור שזאת תהיה ניו זילנד שגם יפה ומעניינת יותר מבחינת הטבע וגם קטנה ונוחה יותר לטיול של חודש וחצי - חודשיים...אבל הרגשתי שאם אני כבר מגיעה לצד השני של העולם, אז אני צריכה להוסיף עוד יעד באזור שאפשר להגיע אליו מניו זילנד וככה הטיול הפך לניו זילנד ופיג'י, עליה אכתוב בפוסט נפרד.

תקופת הטיול: ספטמבר- נובמבר 2019

הרכב הטיול: עומרי, עמית ואיתי בני 4.9 ו-9 חודשים ואני.

משך הטיול: חודש וחצי ניו זילנד ( ועוד שבוע בפיג'י) כאשר שהינו שבועיים באי הצפוני וחודש באי הדרומי.

טיסות: טסנו עם טורקיש בשני קונקשנים לכל כיוון. בהלוך דרך תאילנד ובחזור דרך סינגפור. כולן חברות מצויינות כשסינגפור הייתה חברת התעופה, ללא ספק, הטובה והמפנקת ביותר.

לא הסתכנו בקונקשן קצר בתורכיה שיכול היה להוזיל את מחיר הטיסות וטוב שכך כי השדה החדש שלהם עצום ונראה שהם לא יודעים איך להתנהל ביעילות, אחרי הנחיתה המטוס המשיך לנסוע בשדה עוד כ-20 דקות ועוד היה צורך באוטובוס איסוף שגם נסע בתוך השדה כמה דקות טובות.

העדפנו בלי אתגרים נוספים של יציאה מהשדה ללילה או יותר בעצירות בקונקשנים. בילינו בין 3-5 שעות בקונקשנים השונים כשלילדים הבאנו עגלות שישנו בהן כשהיה צורך. משך הטיסות 23 שעות ועוד כ-15 שעות מצטבר בשדות התעופה- לפני הטיסות ובמהלכן...היה באמת פחות קשה ממה שזה בטח נשמע.

השכרת רכב: אחרי בירורים בחברות שונות בארץ ובניו זילנד הלכנו על חברה מקומית בשם אומגה, שהייתה הזולה ביותר כולל מעבורת למעבר בין האיים, גם אחרי שלקחנו את הביטוח המקיף ביותר שלהם( שלא כולל בשום מצב ביטוח צמיגים).

בעינינו היה חשוב להמשיך עם האוטו לאי הדרומי, מעבר לסרבול עם כל הציוד וילדים קטנים, האוטו הפך לחלק מאיתנו בטיול והשארנו בו הרבה מאוד דברים, לפעמים גם אוכל שלא דרש מקרר ובגלל מזג האוויר הקר קיבלנו אותו בבוקר כאילו היה במקרר. עלות הרכב: 2,739 דולר

לינה: לא ישנו בקראוון, ישנו במלונות שונים...28 ליתר דיוק וזה היה מושלם! אני, אישית, לא מתחברת ללישון בקופסה על גלגלים, אבל הייתי פתוחה לרעיון במחשבה שכך הטיול יכול לזרום יותר ( בדיעבד זה לא לגמרי נכון).

הנושא ירד מהפרק כשהבנו שגובה התקרה הוא 2 מטר ובעלי 1.95 וגם לילדים קטנים כמו שלנו חדרי מלון נתנו הרבה יותר מרחב תנועה שהיה חשוב להם- לאחד לתרגל עמידה והליכה ולשני לקפוץ בין המיטות בחדר. אני מאוד ממליצה על המלונות בניו זילנד -מחירים סבירים ולא תמיד יוצאים יקרים יותר מעלות יומית של קרוואן, הרבה מהמלונות המוצעים הם דירות בנות כמה חדרים, דירות סטודיו או אפילו חדרי מלון רגילים, אבל מאוד מרווחים ובמרביתם הגדול יש מטבח מאובזר בהכל ( ואפילו מכונת כביסה ומייבש אישיים) כך שיצא לנו לאכול ארוחה אחת ביום בחוץ ואת השתיים האחרות הכנו בעצמנו.

ברגע שמתכננים שני לילות באזור שיש יותר מה לראות ולילה אחד במקומות שמהווים תחנות דרך, יש זרימה מוחלטת של הטיול במקרה של גשם או כל בלת"ם אחר, במיוחד כשמדובר בטיול עם ילדים.

כל מה שלא הצלחת לראות היום בגלל הגשם תוכל לראות מחר או בבוקר שאחרי לפני שתצא ליעד הבא...הרי גם בקראוון יש גבול לכמה תישאר במקום אחד בלי שזה ישפיע על המשך הטיול, צריך להספיק הכל…

אריזה לטיול ארוך- ממליצה גם לא להיסחף עם מטען רב- בקראוון כל שטח פנוי הוא חשוב ובמלונות זה כמובן מסרבל. מה שאנחנו עשינו ( גם בטיולים קודמים) ארזנו שתי מזוודות- אחת גדולה ואחת בינונית עם כל הבגדים( כן כן, ארבעה אנשים בשתי מזוודות) והבאנו עוד מזוודת טרולי ששימשה אותנו במהלך הטיסות לבגדי החלפה וגם ביטחון להתחלת הטיול במידה והמזוודות לא יגיעו ובמהלך הטיול היא שימשה כמזוודה היחידה שלנו- פשוט העברנו כל כמה ימים בגדים לימים הבאים לטרולי.

כך יצא שאת המזוודות הגדולות הוצאנו כל כמה ימיםטובים, בדרך כלל כשכבר עשינו כביסה והיה צורך בארגון מחדש.

עונה: אז אנחנו היינו לפני תחילת העונה שמתחילה בימים אלה ומגיעה לשיאה בדצמבר- ינואר. המלצה שלי- למי שלא מחפש לעשות טרקים של ימים למעלה בהרים, תטיילו שם, כמונו, באביב.

אז נכון שהאביב שלהם הוא יותר החורף שלנו ובמרבית הזמן צריך להתלבש חם, אבל אתם מטיילים בלי להזיע, נהנים מנופים עוצרי נשימה של הרבה שלג ( ולא רק בפסגות) ונהנים מזרימה גדולה יותר של הטיולים - אין לחץ לסגור שום דבר מראש, אין כמעט תורים והמחירים גם זולים יותר בסגירת המלונות וגם בהשכרת בקראוון.

כסף: הדולר הניו זילנדי שווה נכון לעכשיו 2.25. המרת הכסף בארץ ועמלת החיוב באשראי יכולה להיות זהה כך שאין טעם להביא הרבה מזומן חוץ במזומן ההתחלתי, מה שכן...הרבה מהמלונות וגם כמה בתי עסק גובים עמלה משלהם על החיוב באשראי, עמלה שיכולה להיות בגובה 2-3 אחוזים ואז יחד עם גובה הריבית שלהם וגובה הריבית שחברת האשראי בארץ לוקחת יוצא גבוה ממש...אז כבר עדיף להוציא כסף ולשלם מזומן.

⁦⁩⁦⁩⁦⁩ קצת מידע כללי על ניו זילנד: מדינה יפיפיה ששטחה גדול פי 13 משטח ישראל ומספר תושביה כמחצית ממספר התושבים בישראל...משמע יש הרבה מאוד שטחים לא מיושבים- כל כך הרבה טבע ויופי סביבך שאתה מצטער שאין לך איזו מצלמה על הראש שמתעדת כל רגע ורגע שאתה נוהג או הולך במדינה.

יש בה הכל מהכל - מפלים, נהרות, אגמים, הרים מושלגים וגם גבעות ומישורים ירוקים סטייל שוויץ'-אוסטריה וגם גבעות ירוקות נופים טרשיים סטייל סקוטלנד, גייזרים, מעיינות חמים, הרבה טרקים ביערות גשם מופלאים עם גזעים וענפים בצורות מעניינות, שמלבד אי הפחד שתפגוש באיזו חיה מפחידה ומסוכנת( אין בה חיות מסוכנות, בניגוד לאוסטרליה), אתה לגמרי מרגיש בלב ג'ונגל פראי.

יש הרבה חיות ים ומגוון ציפורים ביניהן הקיוווי המפורסמת ( בעיני גם ציפור אחת מרשימה במיוחד בשם אלבטרוס), הרבה ספורט אקסטרים וכמובן הרבה כבשים ופרות.

המדינה בנויה משני איים גדולים ועוד הרבה איים קטנים יותר. המעברים בין שני האיים הגדולים - הצפוני והדרומי הם באמצעות מעבורת.

האי הצפוני הוא אזור פחות קר מהאי הדרומי והרבה יותר מיושב מהדרומי, כ-¾ מהאוכלוסייה מתגוררת באי הצפוני. המאורים, שמהווים מיעוט בעם התיישבו באי הצפוני .

האי הדרומי קר יותר בשל הקרבה של היבשת לאנטרטיקה ומיושב ברבע מהאוכלוסייה, בעיקר באירופאים לשעבר. המאורית היא שפה מדוברת שאף נלמדת בבתי ספר, הבלשנית שבי נדהמה מכמות ההברות שיש במילים שלה, המון תנועות... כל הברה מורכבת לרוב מעיצור- תנועה וככה אתם מקבלים מילים בסגנון -Whakapapa ו- Papatuanuku, צריך לפרק את המילים שלהם החברתית כדי להצליח להגות משהו.

התושבים שלה מקסימים וחמים מאוד, מגמישות בשעות הצ'ק אין במלונות ועד סבלנות בהזמנה במסעדות. בדומה למה שחוויתי בסקוטלנד, גם בניו זילנד מכירים בחשיבות ריצוי הילדים ובכל מסעדה יש חוברות צביעה למשחקים לילדים וגם תפריט מותאם (חבל שבישראל לא כך).

סופרים כמו countdown, new world או four square יש בכל מקום והם פתוחים 7 ימים בשבוע, במרבית המקומות משבע בבוקר ועד עשר בלילה( יותר טוב מהארץ) אולי כדאי גם פה לשתף עד כמה הם נותנים חשיבות לריצוי הילדים במקומות שבהם הם נוטים לאבד סבלנותי בסניפי countdown יש בכניסה לסופר סל פירות חינמי עבור ילדים שמתלווים להורים הקניות.

בניגוד לסופרים, עסקים מקומיים, חנויות שונות נסגרות כבר בחמש-שש. מסעדות נשארות פתוחות עד שעות מאוחרות יותר. בשונה מארצות הברית, קנדה וכמה מדינות אירופאיות שרואים בהן בכל תחנת דלק מקדונלדס וחבריו לג'אנק, בניו זילנד אל תצפו לזה.

אין הרבה מקומות לעצור בהם על הדרך ואם יש, אז מדובר בעסק מקומי. בכלל, מלבד הערים הגדולות כמו אוקלנד וכרייסטצ'רץ, אל תצפו לראות מותגים מוכרים, יש הרבה עסקים מקומיים.

תמיד הצטיידו באוכל באוטו, בעיקר פירות (והם מאוד מאוד טעימים!), לחם וממרחים שונים.

המדינה לא הרבה יותר יקרה מישראל במחירי האוכל בסופר ( הירקות בהחלט יקרים יותר) או עלות המנות במסעדות. היא יקרה בעלות האטרקציות וכשמגיעים עד אליה,זה לא הדבר שבו כדאי לחסוך בכסף.

מסלול הטיול: הטיול היה ארוך מאוד וראינו כל כך הרבה ולכן כתבתי יומן מסע לכל יום שמצורף כאן בעמוד וגם כקובץ. בנוסף, צירפתי מסמכים שונים: קובץ של מסלול הטיול עם שמות המלונות שהיינו בהם ודעתי עליהם, קובץ עם כל מה שיש לראות בניו זילנד יחד עם מידע כללי שאספתי על כל אזור וגם קובץ נוסף שיצרתי באמצעות האתר של Doc לטרקים נוחים עם ילדים .

בתקופה שלנו היה נכון יותר להתחיל באי הצפוני ולהמשיך לדרומי כשהלך והתחמם...יש כאלה שאומרים שנכון להתחיל כך גם בגלל היופי שהולך ומתעצם ככל שיורדים דרומה, כשהפיק הוא המילפורד סאונד והר קוק.

יומן המסע של הטיול שלנו- ניו זילנד ספטמבר- אוקטובר 2019

טיסות:

יצאנו נרגשים לטיול לניו זילנד ופיג'י כשעומרי יודע ששלב הטיסות יכול להיות מאתגר ומתיש( ולא רק בגלל הילדים) ואני שמאמינה שגם זאת תהיה חוויה, רק שתעבור בשלום- בכל זאת, הרבה זמן באוויר...

הטיסות לא התעכבו, יצאו בזמן ועברו חלק, ללא הפתעות - ישראל לאיסטנבול- איסטנבול לבנגקוק- בנגקוק לאוקלנד.

עמית כמו תמיד, אלוף- מתלהב מכל המתנות שמקבל בכל טיסה ומעסיק את עצמו בצביעה, במשחקי חשיבה או בצפייה במשהו ויודע לישון טוב בכל מקום ובכל מצב( כמו אבא שלו)...איתי, שפעם ראשונה יצאנו איתו לטיול לחו"ל, היה מתוק- רוב הזמן רצה לעמוד ולגעת בהכל- בראשי אנשים, באוכל במגש, במשקפיים של אמא שלו ועוד והכל עם חיוך על הפנים...

לא הבאנו לו אף משחק- ידעתי שכל דבר שאתן לו ביד בטיסה יהיה מבחינתו מעניין וכך היה... גילינו שאיתי יכול להירדם מהר ובקלות יחסית בטיסה בטיול על הידיים במטוס תוך שירת השירים הקבועים שהוא אוהב וש-15 החיתולים שלקחנו היו בערך 11 חיתולים יותר מדי...ועומרי גילה ששווה לו להביא לו בגדי החלפה בטרולי שעולה לטיסה ( ולא רק לייעץ לאחרים להביא) כי עמית יכול להקיא עליו את כל מה שאכל בטיסה הקודמת( עמית בסדר וחולצת השמלה שלי נראית קורע על עומרי- יש תמונות).

רכב:

אחרי שאסף אותנו רכב מהשדה והביא אותנו לחברה...נסיעה של פחות מעשר דקות, אספנו את הרכב מחברת אומגה ויצאנו לדרך....

אוקלנד( Oakland):

הגענו אל העיר עייפים מהטיסות הארוכות והבדלי הזמנים בין המדינות. הגענו למלון דירות מקסים במרכז העיר, קרוב ל sky city והלכנו לישון לכמה שעות טובות. יום למחרת יצאנו על הבוקר לאקווריום של קלי תרלתון היפה, שם ראינו פינגווינים, כרישים, צבי ים ועוד סוגי חיות מים רבים.

היה כיף מאוד, במיוחד לאור זה שבחוץ הרוח נשבה חזק, היה קר וגם גשום לעיתים קרובות. לאחר האקווריום הלכנו לאכול במסעדה נחמדה שקיבלה המלצות ומשם הלכנו לתצפית במגדל ה-sky city.

לא משנה כמה פעמים היינו במגדלים מהסוג הזה, זה תמיד מרשים אותנו מחדש. העוצמה והיופי שיש לים, לעיר, לירוק וגם למכוניות מהגובה הזה. לאחר הביקור במגדל הלכנו לטייל קצת ברגל ברחובות הראשיים וחזרנו למלון לעוד לילה של ג'ט לג.

מפרץ האיים (Bay of Islands):

אחרי יומיים באוקלנד יצאנו, עדיין עייפים, לצפון האי הצפוני לעיירה בשם פאיה. נסיעה נחמדה של כשלוש שעות עם נופים מרהיבים ומלון נחמד מאוד ממש על חוף הים.

ביום ההגעה שמנו את הראש ומצאנו את עצמנו מתעוררים בתשע בערב, אך יום למחרת התעוררנו מוקדם ויצאנו ליום סיור לנקודה הכי צפונית בניו זילנד-קייפ רינגה- שם ראינו את האוקיינוס השקט והים הטזמני נפגשים. המדריך היה מצחיק ומאוד נחמד והנופים בקייפ רינגה היו מהממים והזכירו לנו את נסט פוינט שבסקוטלנד.

בדרך לקייפ רינגה עצרנו ביער עצי הקאורי להתרשם מהעצים המיוחדים בעלי הגזעים הרחבים והארוכים וגם לאכול ארוחת צהריים של פיש אנד צ'יפס עם תצפית נוף יפה. לאחר הביקור בקייפ רינגה המשכנו לדיונות החול, שם עשינו גלישת חול מגניבה על גלשן( גם עמית הגיבור!) אחרי שהתמודדתי עם הפחד שלי וגלשתי גם אני, המשכנו עם האוטובוס לחוף 90 המייל שם נסענו על גבי החוף וזה היה מגניב ממש.

ירדנו ליהנות מהחוף המהמם הזה וצילמנו שם עוד תמונות יפות מהיום המושלם הזה. יום למחרת יצאנו לשייט בסירה לראות את החור שבסלע. שייט נחמד, נוף מקסים והחור שבסלע, שדרכו גם עברנו עם הסירה, היה כמו עוד תמונת נוף מרשימה שאתה רואה בתמונות וגלויות ולא מאמין שאתה זוכה לראות את זה גם בעיניים.

קורומנדל (Coromandel):

לאחר נסיעה ארוכה של קרוב לשש שעות עם נופים יפים של גבעות בשלל גווני הירוק, האוקיינוס שלצידנו וכבישים מפותלים הגענו למלון קוטג' נחמד בעיירה קורומנדל כשאנחנו יודעים שצפוי לנו גשם בבוקר שלמחרת. ואכן, קמנו לבוקר גשום, אך לא נתנו לזה לעצור אותנו ויצאנו לכיוון ה hot water beach, שם היה לנו חלון זמן של כשלוש שעות ליהנות מזמני השפל.

שכרנו לנו שני אתי חפירה, הבנים החליפו בגדים וירדנו לחוף לחפור בריכה חמה לשבת בה.

מטורף לחשוב על התופעה עצמה ומלבד הרוח שהביאה איתה מדי פעם גם חול ואבנים קטנות, זאת הייתה עוד אטרקציה מגניבה עם נופים מדהימים של רצועת חוף ענקית, צוקים מסביב והאוקיינוס השקט.

אחרי כשעה מנוחה בבריכה שעומרי ועמית חפרו ישבנו בבית הקפה שממנו שכרנו את האתים לארוחת צהריים והמשכנו לנסיעה של 15 דקות לcathedral cove שם עמית ואני הלכנו כ-50 דקות לכיוון, הליכה של ירידות ועליות, מלווה בטיפות גשם לפרקים, עד שמגיעים לחוף הים, עמית הלך יפה מאוד, קיטר מעט, אך בגדול- הלך כמו גדול.

עומרי חיכה באוטו עם איתי שישן...מה שמיוחד בcathedral cove הוא שניתן לראות הקשת היפה שנוצרה בסלע באמצעות שייט בשעות הגאות או ברגל, כפי שעמית ואני עשינו, בשעות השפל, משם המשכנו ללילה בתמז עיירה נוספת בקורומנדל, שם לנו בבקתה ממש מול האוקיינוס

הוביטון (Hobbiton Movie Set Tours): בדרכנו לרוטורואה, כשעה מקורומנדל, עצרנו לביקור בהוביטון. לא עומרי ולא אני חובבי ז'אנר הסרטים של שר הטבעות ודומיו, אבל אנחנו חובבי טבע וירוק והירוק שם היה שווה את ההגעה. עמית נהנה מאוד ורק חיכה להיכנס לבתים הקטנים.

רוטורואה (Rotorua):

אליה הגענו בצהריים, כשעה נסיעה מההוביטון. כבר בכניסה אליה הרחנו את ריח הביצה הסרוחה וראינו את האטרקציות הרבות שיש לעשות בה. החלטנו לעלות בגונדולה לתצפית העיר וגם לעשות שם את הלוז'- נסיעת קארטינג שכזאת במסלול מתפתל במורד ההר ועליה חזרה בכסאות סקי.

עומרי ועמית שישב איתו עשו ראשונים, אני עשיתי עם עמית אחר כך ועדיף היה שלא הייתי עושה בכלל, חטפתי כמה מכות וכמעט התקף לב בדרך, לא בשבילי ירידות כאלה, בטח לא כשעמית איתי... בסוף בסוף גם התרסקתי יפה והבהלתי ממש את עמית, אבל הגיבור שלי התאושש מהר ועלה שוב עם אבא שלו, שללא ספק, סוף סוף יכול להגיד שהוא נוהג יותר טוב ממני( פה!).

בבוקר למחרת הלכנו לאגרודום, חווה שבה הכרנו סוגי כבשים, קיבלנו סיור על טרקטור שלקח אותנו להאכיל כבשים, אלפקות ועוד וגם לטעום מהקיווי שהם מגדלים והדבש שהם מייצרים. סיור נחמד מאוד, למרות מזג האוויר הקר והגשום שיצא לנו...

ברוטורואה מס' שבטים מאורים שמציעים ביקור בהם, מופע וגם ארוחה. אחרי התלבטות וקריאה, החלטנו ללכת על שבט מיטאי, שקיבל המלצות רבות מהמלון, שם ראינו מופע וגם אכלנו ארוחת ערב מאורית. נהנינו מאוד מהמופע ומהארוחה( גם עמית שהספיק בעשר דקות לומר לי שזה מדהים וגם שיסתמו כבר את הפה כי הוא רעב והם עושים לו כאב ראש) .

ביום למחרת עזבנו את רוטורואה לכיוון אגם טאפו כשבתכנון שלנו היה לעצור בכמה נקודות כשהראשונה היא Wai-O-Tapu פארק גיאותרמי עם בריכות בצבעים מיוחדים, אדים בכל מקום עד שלפעמים אתה לא רואה את הדרך וגם הגענו לתצפית בגייזר הליידי נוקס שהתפרץ באזור 10:30...כ-300 מטר משם עצרנו לטבול בHot-n- Cold, איפה ששני נחלים, אחד קר ואחד חם, נפגשים! איתי ישן ואני נשארתי לשמור עליו ועומרי ועמית יצאו ליהנות להם במים.

בהמשך עצרנו בסכר שמוביל מים למפלי הוקה. הגענו בדיוק בזמן שבו הוא נפתח ובעצם פספסנו אותו בפעולה, אז החלטנו להמתין לפעם הבאה ובינתיים טיילנו באזור, ראינו איזה מסלול נעשה יום למחרת למפלים עצמם, קיבלנו תצפית יפה על המים, תמונות יפות של טבע פראי ירוק עם הדוגמן עמית סבח וגם פיקניק קטן.

בארבע הסכר נפתח שוב, היה יפה מאוד גם לראות אותו נפתח וגם את צבע המים המהמם שנוצר כתוצאה מערבוב המים שהגיעו לנהר.

יום למחרת הגענו למפלים אחרי הליכה לא קשה של 15 דקות עם מנשא הגב והיה שווה כל רגע. הצבעים, כמות המים, הירוק מסביב...מסוג הנופים שאת לא שוכחת.

טאופו (Taupō):

הגענו לטאופו בצהריים, ישר למלון, התבאסתי שאין בו מעלית ואנחנו בקומה ראשונה עם מזוודות ועגלה, אבל לפחות החדר היה אחלה. בערב יצאנו להליכה קצרה וקרה לאכול פיצה וכנפיים.

בבוקר למחרת התעוררנו רעננים, באנו לאכול ארוחת בוקר בתשע וחצי בשביל לגלות שהגענו שעה מאוחר מדי( מי מגיש ארוחה כזה מוקדם?).

ארגנו לנו ארוחה ויצאנו להליכה לאורך האגם. הצטלמנו עם הכיתוב של Taupo, שיחקנו גולף שבו הכדורים צריכים למצוא את עצמם בחור בבמה שנבנתה באגם וצוללנים שמאתרים את הכדורים במים.

עמית, עומרי ואני ניסינו את מזלנו ב-18 כדורים ב-15 דולר, לאחר מכן הבנים שיחקו קצת בגינת שעשועים מקומית, אכלנו פיצה ולחם שום בדומינו פיצה ויצאנו למפלי הוקה, הפעם להליכה של 15 דקות לתצפית קרובה עליהם. במילה אחת :וואו! הליכה נעימה עם מנשא גב ותצפית מהממת על הצבעים והזרימה היפים של המפלים.

בדרך חזרה עצרנו בסופר, שם קניתי מצרכים לארוחת ערב פיקניקית שעשינו בחדר- כולם הלכו לישון שבעים ומרוצים. בבוקר למחרת התעוררנו לארוחת בוקר בזמן ויצאנו לכיוון הר טונגרירו ומלון שאטו שחיכיתי לראות אותו על רקע ההרים המושלגים והוא לא אכזב.

מערות התולעים הזוהרות של וואיטומו (Waitomo Glowworm Caves):

החלטנו לוותר עליה בגלל הנסיעה המיוחדת עבורה שעתיים לכל כיוון ולפגוש מערת תולעים זוהרות באי הדרומי.

טונגרירו (Mount Tongariro):

הגענו למלון באזור רבע ל-12 עם מזג אוויר חורפי משהו- ערפלי וקריר. למזלנו, קיבלנו את החדר לפני הזמן- בקתה מקסימה עם סלון, שני חדרי שינה, מטבח מאובזר ומכונת כביסה ומייבש פרטיים משלנו! ישר סידרתי לנו בגדים במכונה ⁦☺️⁩ וכשקצת התבהר יצאנו למסלול הליכה של כ- 15 דקות של עצים ירוקים עם צמחייה שטיפסה עליהם כמו באיזה יער קסום ונחל מקסים בו עשינו פיקניק( החלק האהוב על עמית).

פתחנו עוד קופסת טונה, אבוקדו וירקות עם לחם וגם קינחנו בלחם עם שוקולד נוטלה. הכל אכלנו על סלעים ממש על שפת הנחל שהרגיע מאוד את איתי שנרדם בעגלה. אחר כך חזרנו ללובי המלון, שם ישבנו לרגלי האח הבוער עם תינוק אחד ישן בשם איתי ושני שוקו חם עם מרשמלו שהזמנו לנו.

עומרי הציע לעמית שיבקרו בבריכת המלון ועמית מאותו רגע לא ראה את השוקו או שום דבר אחר בעיניים חוץ מהבריכה. אני נשארתי עם איתי בלובי והם הלכו להם לכשעה בערך לבריכה. בערב הלכנו לארוחת ערב במסעדת המלון בה הזמנתי מראש כאילו ליום הולדתי...

לא קיבלתי שום מתנה חוץ משני שוקולדים וכרטיס ברכה בחדר ☹ הארוחה הייתה נחמדה, לא יותר מזה, יכול להיות שלאכול דווקא בלאונג' שלהם היה יוצא יותר טעים וזול.

בוקר למחרת התעוררנו והתארגנו לצאת למסלול הליכה למפלי טראנקי. בחרנו יום נהדר בשביל זה- מזג האוויר היה מצוין עם נוף משגע של הרים מושלגים ( נראה שירד הרבה שלג בלילה). הצטלמנו קצת על רקע ההרים ויצאנו להליכה .

הדרך לשם נראתה בהתחלה מונוטונית ומשעממת ועמית קיטר על כמה הוא עייף ורעב ושאל שוב ושוב מתי עוצרים לפיקניק, בדיוק כשבאנו לעצור לפיקניק ארוחת הבוקר שהכנו כבר בחדר התגלה לפנינו אחד מרכס ההרים( ההר המדובר מהסרט שר הטבעות).

הנוף היה יפה, עמית נטען באוכל וההמשך היה נחמד יותר ומעניין יותר גם מבחינת הנופים וגם מבחינת המרץ של עמית. המפלים עצמם יפים מאוד, עמית ואני ירדנו להצטלם ממש על המפלים עצמם ועומרי חיכה וצילם מלמעלה. לידם עשינו עצירה נוספת לעוד פיקניק קל של פירות וחילוץ עצמות לאיתי שהיה כל הדרך במנשא גב.

הדרך חזרה מהמפלים הייתה הרבה יותר יפה מבחינת הנופים, דרכים משתנות, מים ועצים ירוקים... עמית קיבל עוד יותר מרץ וכל הדרך חזרה רץ ועשה קפיצות שנראה כאילו הוא פרקוריסט ואיתי נרדם לו במנשא הגב. כשהגענו לאוטו שחיכה לנו בחניית המלון, נכנסנו ונסענו כ-8 ק"מ במעלה ההר לאתר סקי ומלא שלג מסביב בו שיחקנו והצטלמנו קצת ועמית גילה סימני עייפות.

יצאנו באזור 15:00 לכיוון וולינגטון שנמצאת במרחק 4 שעות נסיעה, לא כולל העצירה שעשינו במקדונלדס לארוחת צהריים/ ערב וחילוץ עצמות.

וולינגטון (Wellington):

החלטנו לוותר על מה שיש לראות בה לטובת עוד זמן בטונגרירו והגענו אליה בערב רק למטרת לינה כי כבר בשמונה בבוקר יצאנו עם מעבורת לכיוון פיקטון. מה שכן, המלון שהזמנתי היה במיקום מקסים ממש מול הנמל עם נוף מהמם של סירות מהקומה ה-9.

צירפתי תמונה של רגע שממש אהבתי בוולינגטון ותמונות מהמעבורת שהייתה חוויה בפני עצמה.

כמה מחשבה על הילדים יש בניו זילנד,במעבורת היה חדר משחקים מקסים והפעלות של דמויות אהובות על הילדים ואיפור פנים. המעבורת הייתה גם מאוד נוחה עם מקומות לקנות אוכל וגם לשבת לאכול בנוחות.

עוברים לפרק השני של הטיול- האי הדרומי!

פיקטון (Picton)- מרלבורו סאונדס (Marlborough Sound):

לפיקטון הגענו לקראת 12 אחרי 3 וחצי שעות במעבורת הבלו ברידג'. בהתחלה המעבורת עשתה לעומרי ולי קצת בחילות, איתי שיחק קצת על הרצפה באזור המסעדה ובשאר זמן ההפלגה נרדם, עמית העסיק את עצמו נהדר עם אזור המשחקים, הסרט שהוקרן ודמויות בת הים הקטנה ובאטמן שהגיעו לבדר את הילדים ממש מקסים! אחרי שהתמקמנו במלון עם הנוף המקסים לאגם יצאנו לקניות בסופר.

היינו כל כך רעבים שלא היה לנו כח לחכות שמשהו מהסופר יהיה מוכן ותכננו ללכת לאכול בחוץ מיד לאחר שנברר בתחנת Doc כמה דברים על מסלול שנעשה בקווין שרלוט, אבל בסוף סגרנו מסלול וחזרנו לארוחה ביתית שבישלתי .

הבנים נרדמו מוקדם ועומרי ואני זכינו לקצת זמן לעצמנו לפני שנרדמנו- אני הכנתי פנקייקים לארוחת הבוקר ליום למחרת וגם קראתי קצת על מסלולים שנעשה בהמשך ועומרי עשה שיחת עבודה עם הארץ.

בבוקר למחרת קמנו מוקדם, התארגנו וארזנו לנו אוכל ליום ארוך בחוץ. יצאנו בתשע בבוקר מהנמל של פיקטון לכיוון האי Lochmara, שייט של כ-15-20 דקות. האי עצמו קסום עם נוף של מפרץ כחול מוקף איים ירוקים- ככה אני מדמיינת את תאילנד כל הזמן.

עשינו הליכה עם לא מעט עליות וירידות, נחנו בערסלים, צפינו בנופים המשקיפים, הצטלמנו עם העצים המעניינים שגולפו עליהם פנים וכמובן שעשינו לנו פיקניק על הדרך.

יותר מאוחר עומרי ועמית ניסו לעשות קייאקים, אך לא צלחו- איך שנכנסו עומרי הרגיש שהם עוד שניה מתהפכים והישבנים שלהם התמלאו מים, עומרי ניסה שוב לבד למשך חצי דקה וחזר...אולי זאת הסירה ואולי זה עומרי אבל הוא החליט לוותר וישב איתי ליהנות מהנוף( איתי ישן) בזמן שעמית שיחק בחול עם כל משחקים שהיו במקום.

אכלנו ארוחת צהריים טעימה במסעדה שעל החוף, עומרי ועמית הלכו לראות האכלות של צלופחים וציפורים מקומיות ויצאנו על סירה חזרה ב-16:00(איחרנו את שעת היציאה שלנו חזרה מרבע לשלוש). נהננו מאוד ביום הזה, חזרנו לחדר כבר שבעים, אז הכנתי לנו תפוחי אדמה וביצים קשות ליום שאחרי כי ידענו שיש לקום מוקדם בבוקר ונסיעה של בין שעתיים לשלוש לאזור נלסון- אבל טזמן עם כוונה להספיק לשייט.