top of page

פיג'י - No Worry No Hurry


הרכב הטיול: שני הורים ושני בנים- אחד בן 4.10 והשני בן 11 חודשים.


תקופה: נובמבר 2019


טיסה: טסנו עם חברת התעופה QANTAS AIRWAYS הטיסה מניו זילנד ( כרייסטצ'רץ ) לנאדי, פיג'י נמשכת 4 שעות, מאוקלנד היא אפילו קצרה יותר בשעה וחצי בערך.


פיג'י היא מסוג המדינות שאומרים סוף העולם שמאלה, מתכוונים אליה:). מדובר ביעד שמגיעים לדבר עליו בארץ רק אם עושים טיול בניו זילנד או אוסטרליה וזה נובע מהסיבה שאי אפשר להגיע אל המדינה מעוד הרבה מקומות בעולם.


משך הטיול: אחרי חודש וחצי בניו זילנד סיימנו את המסע של הטיול בצורה מושלמת באקלים טרופי בפיג'י. בפיג'י היינו שבוע, חמישה לילות מתוכם באחד מאיי וואסווה - באוקטופוס ריזורט ושניים בנאדי כתחנת מעבר בין הטיסות לאוקטופוס ריזורט משום שהסירה לאי ומהאי לא יוצאות בשעות שמסתדרות עם הטיסות הנכנסות והיוצאות מהמדינה.


לפי כל התיירים שהכרתי בריזורט שהגיעו ממדינות שונות, נראה שלא משנה מאיפה אתה מגיע, אתה נאלץ לישון לילה בנאדי לפני ואחרי ההגעה לאי בעקבות שעות הנחיתה וההמראה והסירה שלוקחת ומחזירה חזרה מהאי.



פיג'י ממוקמת צפונית לניו זילנד ומורכבת, בדומה למלדיביים, מאיים גדולים והרבה איים קטנים שחלקם משמשים כריזורטים. בניגוד למה שחוויתי במלדיביים, בפיג'י לא רק נדהמים מהיופי של החופים, גווני המים ומה שקורה בתוך המים, בפיג'י נחשפים לתרבות שונה ומעניינת. הריזורטים מפנקים ויפים בתוך מדינת עולם שלישית שמכניסה כסף מחקלאות ומתיירות.



הגעה לאי: ההגעה היא באמצעות מעבורת קטנה שמפזרת באיים או סירה מטעם הריזורט שמביאה אותך ישירות מנאדי, כולל איסוף מהמלון המקומי או מהשדה וגם הורדה בחזרה מהאי.


ההגעה בסירה שלהם, בה אנחנו בחרנו, לקחה בערך שעה ועשרים של הפלגה בסירה בינונית באמצע הים ועוד סירה קטנה שלוקחת אותך מהאזור שבו הסירה כבר לא יכולה לשוט בגלל עומק המים לריזורט עצמו. חוויה מעניינת למי שיש לו קצת רגישות לההפלגות והים הפתוח.





איתי ישן לאורך כל השייט בעגלה ועמית נרדם בדרך, אני רק ניסיתי לחשוב חיובי ולהתגבר על הפחד שלי מהים הגדול.


כסף: התשלום לריזורט הספציפי שאנחנו היינו בו היה בתשלום מראש בדולר אמריקאי, כל דבר שתרצה לקנות בריזורט עצמו משולם בדולר פיג'י שערכו, נכון לעכשיו, 1.6.


גם בריזורט וגם בחנות שיצא לנו לקנות בה בנאדי, כמו הרבה מלונות בניו זילנד לוקחים עמלה של 2 אחוזים על השימוש באשראי או שתשלם במזומן. שתיה קלה, אלכוהול ואפילו עיסוי ממש לא יקרים באי. הם גבו 6 דולר פיג'י לפחית ו-80 לעיסוי של שעה…


הריזורט עצמו- האוקטופוס: הריזורט נחשב לריזורט מאוד מפנק, יש כאלה שביקרו בכמה ריזורטים וביחס לאחרים החשיבו אותו כהכי מפנק. אני יכולה להבין למה, הריזורט עצמו מציע הרבה מאוד פעילויות יפות ברובן הגדול- חינמיות כדי לחבר אותך לתרבות המקומית.

קבלת הפנים בריזורט גורמת לך להרגיש בסרט, אתה מגיע בסירה וחלק מעובדי המלון מחכים לך על החוף עם משקאות קרים, מנגנים בגיטרה בקריאת בולה פיג'י (ברכת שלום).

הריזורט מציע פעילויות באמת מקסימות כמו קליעת סל מעלי קוקוס, הכנת צמידים מקש, הכנת צמידים מצדפים, קליעת סל קש, הדרכה על לבישת הבגד המסורתי, הדרכה על פתיחת קוקוס וסגולותיו ושימושיו בכפר, ביקור בכפר הסמוך שעליו ארחיב בהמשך הפוסט וסדנת בישול פיג'אנית.


הריזורט מאפשר גם השאלת סירות קייאקים, סאפ ושנורקל בחינם (במלדיביים למשל רכשנו שנורקל). כמו כן, הריזורט מפעיל גם מועדון ילדים בו יש מפעילות ומשחקים וגם תכנית מוגדרת לכל יום כמו בניית ארמונות בחול, איסוף פרחים יבשים, קליעת זר ועוד. מי שגם רוצה זמן לעצמו, בלי הילדים הקטנים שזקוקים להשגחה צמודה, הריזורט מספק בייביסיטר ב-6 דולר לשעה.




סדנת הבישול הייתה יותר ממצויינת, למדנו להכין דג ברוטב חלב קוקוס, מלווה בבוק צ'וי טעים בטירוף והפך להיות מנה שאנחנו אוכלים בבית לעיתים קרובות.






בנוסף לכל זה, הריזורט מכניס בידור מקומי כמו ערב מופע טקסי של השבט עם ארוחת ערב מסורתית, ערב ברביקיו וקרב סרטנים בו אתה משלם על סרטן קטן, הם מסמנים אותו בטיפקס ויוצרים תחרות בין הסרטנים- הזוכים בשלושת המקומות הראשונים מקבלים סוגי משקאות שונים…


אוכל: אז מה אוכלים כשמגיעים לאי בודד? אז באוקטופוס משום מה במקום לגלם את האוכל במחיר הכולל של החדר, הם מפרידים אותו, אך מחייבים אותך לשלם עליו. כלומר, אתה חייב לשלם על תכנית ארוחות משהו כמו 50 דולר אמריקאי ביום.


הארוחות כוללות ארוחת בופה בבוקר, בארוחת צהריים יש בחירה די מגוונת מתפריט ולארוחת ערב, במרבית הערבים, יש בחירה מתפריט ובחלק מהארוחות יש 'ארוחות מיוחדות'. ארוחות הערב תמיד כוללות גם מנה ראשונה, מתאבנים קלים לפתיחה וקינוח. כמובן שיש גם תפריט מותאם לילדים.


הילדים תמיד נשאלים כמה שעות קודם מה יבחרו לאכול באותו יום לארוחת הצהריים והערב מהיצע מסויים והם תמיד מקדימים את שעות ארוחת הילדים בצהריים ובערב כדי שלא יאכלו מאוחר וגם לא יפריעו למבוגרים בשעת הארוחה.


האוכל , בעיני, היה אחלה. טעים ומגוון. אהבתי מאוד את המטבח הפיג'י שמתבסס הרבה על חלב קוקוס.


מתקנים: בניגוד לאי שאני לפחות הייתי בו במלדיביים, באוקטופוס יש גם בריכה וגם את חוף הים נגיש, כך שאתה מזגזג בין שניהם. לילדים הבריכה מהנה יותר, אך הם גם זוכים ליהנות בחול בחוף הים, כשלאורך החוף פזורות מיטות שיזוף, שמשיות ועל הדק מול הבריכה משטחים עם מזרנים וקונכיות.


החדרים: כל החדרים בנויים על היבשה בלי גישה ישירה למים כמו במלדיביים, חלק מהבקתות ממש על חוף הים, חלק בחלק האחורי, אבל גם שם שומעים את גלי הים בלילה חזק חזק ויש אפילו חדרי הוסטל משותפים למי שרוצה להגיע בתקציב נמוך. החדרים בנויים מקש ועץ, כאשר המקלחת ללא גג( מצרפת תמונה).




הכפר עצמו - Nalauwaki village: כל יום תושבי הכפר עושים עליה לא פשוטה שנמשכת כעשרים דקות מהריזורט שבו הם עובדים חזרה לכפר-בתנאים לא תנאים- בחושך מלווים בפנס, בגשם, בחום ובלחות...


מדובר בכפר שהחשמל שלהם מסופק באמצעות פאנלים סולאריים והדרך היחידה שלהם להגיע לאי הגדול, ללימודים, קניות ועוד היא באמצעות סירות…הכביסה נעשית ביד ונתלית באמצע הדרך לעיני כולם, הרבה בתים בנויים מקש/ עץ ולא אבן והילדים מהלכים יחפים ונכנסים לים ככה באמצע היום לדוג...הכפר מכיל כ-100 אנשים שרובם עובד בריזורט...קצת קשה לראות את החיים הפשוטים שלהם לעומת אווירת הריזורט שבו הם עובדים.


אנשי הכפר מאוד נחמדים, חיים באווירת שנטי בנטי, עם תודעת שירות לא גבוהה שנובעת מחיי האין לאן למהר שלהם. האנגלית שלהם מצויינת, היא נלמדת כבר בגן והם מאוד מאוד אוהבים ילדים קטנים.





המלצה שלי, אם אתם כבר מגיעים לסוף העולם ( ניו זילנד או אוסטרליה) תקנחו באחד מהאיים באזור.





201 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page