שוויץ השוויצרית
לשוויץ הגענו כחלק שלישי ואחרון בטיול בן שלושה שבועות שהתחיל בשבוע באנסי, המשיך בשאמוני ומסתיים בשוויץ. לשוויץ הגעתי כבר לפני 12 שנים, עם המשפחה הגרעינית שלי והיא תמיד סומנה אצלי כטיול שגרם לי להתעורר בנסיעות 🤣 בתור ילדה, שלא צריכה להחזיק את הנהג עירני הייתי נרדמת בכל הנסיעות ובשוויץ התעוררתי משינה, הסתכלתי מהחלון ומאז אני לא ישנה בנסיעות, בטח לא בשוויץ, אם אעצום את העיניים או אפילו אמצמץ אני יכולה לפספס איזה שטיח ירוק, מפל שיורד מאיזה צוק או פסגת הר מושלג, שוויץ היא לחלוטין הארץ הכי שוויצרית שיש.
תקופה: אוגוסט 2022
הרכב: זוג ושני ילדים בני ה-7.5 וה-3.5
טיסה: טיסות איזי ג'ט לג'נבה ב-1,000 דולר לארבעה פלוס שתי מזוודות גדולות. רכב: שכרנו רכב Avis, בג'נבה, מהצד הצרפתי למשך שלושה שבועות.
לינה: מלון Dorint Blüemlisalp. כחלק מהחיפוש שלי למרחבים ירוקים שהילדים יוכלו לרוץ ולשחק בהם חיפשתי צימרים ומלונות באזור אינטרלקן, דווקא לא ממש בתוך העיר והגעתי במקרה גם למלון - Dorint Blüemlisalp . המלון אומנם לא מציע מרחבים ירוקים, אבל הוא מציע מיקום מהמם עם נוף שנשארים עם פה פעור, בריכה מקורה לערבים וחדרי דירות עם מטבח כמו שאנחנו אוהבים. הילדים שלי מתים על לינה בדירות, הם אוהבים שאנחנו עושים את הקניות בסופר זר ומגלים את הדברים הטעימים שלהם וגם מכינים בעצמנו את האוכל לארוחות הפיקניק. המלון עלה לנו 6300 שקל לשבעה לילות. המלון מציע גם מגרש מיני גולף ושטח לשחק כדורסל ופינג פונג. המיקום מדהים מבחינת הנוף לאגם Thon, אבל למי שנוהג בשוויץ ההרית ונמאס לו מהפיתולים והעליות והירידות בכבישים, זה הופך למתיש לעלות ולרדת כל יום מההר.
להבא, הייתי מזמינה מלון באזור מישורי ונגיש לאינטרלקן או עיירה אחרת באזור רגלית.
אוכל: שוויץ לא זולה, אבל למי שבא מישראל( היקרה) היא גם לא כל כך יקרה. המחירים בסופרים ובמסעדות שיצא לנו לבקר לא רחוקים בהרבה מהמחירים בארץ ויש דברים שגם זולים מהארץ (ספציפית בשתיה קלה היא יקרה יותר, אבל לפחות שותים שם מים טובים מהברז). כחלק מההתנהלות הכללית שלנו בטיולים עם הילדים, אנחנו מעדיפים להכין ארוחות בוקר וערב(כשמסתדר לנו מבחינת לו"ז) בדירה. הילדים מאוד אוהבים לאכול בפיקניקים בטבע, אפילו יותר מלשבת במסעדה ככה שכולם מרוצים.
קצת על כרטיס Half Fare Travelcard נכון לעכשיו, בתכנון העתידי וגם בדיעבד הכי השתלם לנו לקנות את כרטיסי ה- Half Fare Travelcard (בעלות של 120 פרנק לאדם) עבורי ועבור עומרי שייתנו לנו הנחה של 50 אחוז בקניית כל הכרטיסים וברכישה זאת קיבלנו כניסה חינמית להכל לילדים ( רלוונטי לעמית כי איתי גם ככה חינם). זה היה יותר משתלם לנו מה-Swiss Pass כי הוא כולל גם הנחה בטיטליס ובפילאטוס ולא רק להרים בגרינדלוולד. בהנחה שאנחנו עולים על JUNGFRAUJOCH - TOP OF EUROPE שהעלות שלו לבד 214 פרנק למבוגר לפני ההנחה וכניסה לעמית היא חינמית ועוד אטרקציה אחת אז כבר יצא שהיינו משלמים יותר מסכום כרטיס ההנחה.
מסלול הטיול:
יום 1: יום ההגעה שלנו לשוויץ היה ברכב מהעיר שאמוני שבצרפת. עזבנו את המלון שלנו שם ב-10:00 ויצאנו לנו לכיוון Émosson Dam/ Barrage d'Émosson. סכר אמוסון שייך לשוויץ ולכן ישר כשעברנו את המעבר מצרפת לשוויץ חיפשנו לקנות את המדבקה Vignette לשוויץ שמאפשרת נסיעה בכבישים מהירים בשוויץ. בביקורת הגבול בין המדינות לא היה אף אחד, המקום היה סגור, אך כמה מבנים משם כבר הייתה חנות קיוסק כזאת שמכרה טבק ועוד ומכרה גם את המדבקה המדוברת. עלות המדבקה 42 פרנק שוויצרי. התחזית הראתה יום קצת גשום ואפרורי אז מלבד סכר אמוסון לא תיכננתי פעילות נוספת שלא יכולה לחכות ליום יותר בהיר ( בתקווה ביום החזרה לג'נבה). באף מידע שקראתי על הסכר לא קראתי על הכביש שמביא אליו...לא יודעת אם התרגשתי ממנו יותר מהרגיל בגלל הגשם, העננים הנמוכים או הלחץ מלהיות ליד תהום שנכנס בי בטרק שעשינו בצרפת לפני שבוע. בכל מקרה אני מדברת עם עצמי ולפעמים עם עומרי. את עצמי אני מצליחה להרגיע, את עומרי אני מצליחה לעצבן 🙄. "תבוא יותר לאט בסיבוב" וכאלה... הגענו לחניון של סכר אמוסון ושמחתי לגלות עוד מכוניות בחניה. הוספנו לילדים עוד שכבת בגדים וכובעים כי היה קצת קריר. המבט הראשון על הסכר היה "וואו". המראה מהמם, היינו כבר בהובר דאם המדהים בנבאדה כמה פעמים, אבל עליו לא הולכים ולצידו לא עושים אומגה כשתהום מטורף מתחתיך. עוד לפני שירדנו לסכר זכינו לראות מטורף שעשה אומגה ולצלם אותו. הלכנו לנו על הסכר, קראנו שאלות ועובדות שהציגו לאורך הדרך עליו וכמובן צילמנו והצטלמנו. מאוד יפה שם ואני ממליצה להגיע אליו. הבנים היו רעבים ולחצו חזק לפיקניק, אז אחרי שהלכנו וחזרנו אותו עשינו פיקניק מתחת להרים, לצד החניה. פיקניק זה פיקניק. פרשנו את מפת הפיקניק שלנו על האבנים והוצאנו את הארוחה שהספקתי להכין עוד בחדר בשאמוני, תוך כדי אריזה אחרונה, ניקוי הכלים ושני ילדים שמשחקים/ רבים ושופכים לי אקטימל על כל רצפת החדר 🤦♀️. הספק לא רע לארוחה של ביצים קשות, אבוקדו, טונה, ירקות חתוכים וגם אננס קינוח, שוקו ותה. הילדים טרפו, שבעו וכבר התחילו למצוא על מה לריב ואני קולטת מהצד איך העננים מכסים את כל הכביש ואומרת לעומרי שנראה לי שזה הזמן לצאת. ירדנו חזרה מההר, דווקא היה נחמד לנסוע כשלצד הדרך ערפל. לא ראיתי את התהום.
מתישהו אחרי שעה וחצי עומרי הרגיש שהוא עייף ועשינו עצירה במקדונלדס. כבר הרגשתי בשוויץ. פרנק אחד לכניסה לשירותים ו-3 פרנק לגלידה יותר קטנה מהגלידה בגביע במקדונלדס. בין השירותים של איתי, לגלידה של עמית וקצת גינה בחוץ עברה שעה שבה עומרי נח והמשכנו בדרך למלון. הבטחתי לעומרי לפני שהגענו לאזור אינטרלקן שהוא עוד לא ראה ירוק יפה כמו בשוויץ ( והיינו כבר באוסטריה, ניו זילנד ורק אתמול באלפים הצרפתים אז יש לו למה להשוות). הוא לא יכול היה שלא להסכים איתי. למי שעדיין לא היה בשוויץ, אבל היה פעם במלון עם שטיח מקיר לקיר אז שידמיין מדינה שלמה שכולה שטיח ירוק מקיר לקיר. זה מראה מדהים. לפני שעלינו את ההר למלון עצרנו בסופר לקנות מצרכים לארוחת הבוקר, זאת הייתה החלטה טובה כי המלון ממוקם גבוה בהר מעל אגם Thon ולא פשוט לעלות ולרדת את הדרך הזאת כמה פעמים ביום( איך הם עושים את זה?). הגענו למלון, התרגשנו מהנוף המשגע והבריכה המפנקת לערבים. עומרי בילה עם הבנים בבריכה בזמן שאני דאגתי לארוחת ערב של פחמימות וסלט. עומרי ואני נרדמנו כשהטאבלטים לידנו למשמר... מסתבר שאחרי שנרדמנו הילדים התחמנים שלנו לקחו אותם מלידינו וראו למטה עד מאוחר( ישנים בדירת שני מפלסים). עומרי התעורר מתישהו ומצא אותם מחסלים בננות וצופים בטאבלט ככה שבבוקר למחרת הם התעוררו מאוחר יחסית.
