New York- ניו יורק

לניו יורק הגעתי כבר שלוש פעמים. ב-2002 לבד (כחלק מטיול עבודה לפני הצבא), ב-2011 עם עומרי כחלק מטיול ענק בארצות הברית ממזרח למערב כולל מלא פארקים באמצע וב- 2017 בטיול משפחתי עם עומרי, אמא שלו, ההורים שלי, אחותי והבן שלנו, עמית שהיה בן 2.9.

אף על פי שבשנים האחרונות הפכתי ליותר חובבת טיולי טבע מעיר, לניו יורק לא אכפת לי להגיע גם 30 פעמים כי יש בה קסם ואווירה שאין בהרבה ערים.

הגעה מהשדה למנהטן: נחתנו ב - JFK ותכננו לקחת אובר שיתאים לשבעה אנשים עם מזוודות, עגלה וכיסא תינוק. קיבלנו הצעת מחיר באובר ב- 58 דולר למכונית, יצאנו להשוות למחירי המוניות, קיבלנו תעריף דומה אז הלכנו על המוניות.

למעוניינים להגיע בתעריף זול יותר יש אוטובוסים שלוקחים היום כמו מונית עד למלון, גם מלאגרדיה וניוארק.

תקופה: בפעם האחרונה הגעתי לניו יורק בספטמבר - אוקטובר 2017

מגורים בניו יורק: בפעם הראשונה שלי במנהטן ישנתי אצל משפחה רחוקה בלונג איילנד, בפעם השניה התנסות סופר גרועה עם סאבלט בתוך מנהטן שגרמה לי ללכת הפעם רק על מלונות. ההחלטה ללכת על מלון הייתה טובה כי מצאנו מלון באזור המיד טאון מנהטן בשם The Hotel at times square שנמצא על רחוב 46, 59 w ויצאתי מאוד מרוצה ממנו.

מיקום מצויין במידטאון, מרחק 15 דקות הליכה מסנטרל פארק, 5 דקות מהטיימס סקוור, הצגות הברודווי ועוד והמלון עצמו היה אחלה מבחינת שירות ומצב החדר עם ארוחת בוקר לא רעה יחסית לארוחה אמריקאית (תשכחו מירקות). לילה עלה קרוב ל-300 דולר - כולל מיסים.

הליכות ברגל ותחבורה : לא משנה כמה מנהטן נוחה ויעילה מבחינת התחבורה הציבורית, אי אפשר להימנע מללכת בה עד שנשברות הרגליים כי הכל כזה קרוב ועדיין כזה רחוק וגם כי הדרך הכי טובה לספוג את האוירה היא בשוטטות ברגל.

הפעם היינו בה עם עגלה והרבה מתחנות ה- Subway לא מונגשות עם מעלית וכך נאלצנו להעלות ולהוריד את העגלה בעצמנו.

לקחנו רכבות רק לכיוון הדאון טאון מאזור מהטיימס סקוור, רחוב 47 על השדרה ה-7, (ברודווי ), לצ'ינה טאון תחנת canal או ברודוווי, לגראנד זירו ומגדל הסחר החדש תחנת cortland, לבאטרי פארק ושייט לפסל החירות לתחנת Whitehall ולגשר ברוקלין תחנת city hall.

תצפיות על העיר: אחרי פעמיים שעליתי לאמפייר סטייט החלטתי הפעם לוותר על תצפית משם ולעלות ברוקפלור סנטר ל-Top of the rock, לקומה ה-67 ולראות את האמפייר כחלק מהנוף (עלות של 33 דולר לכרטיס), קנינו כרטיסים לכחצי שעה לפני השקיעה כדי לזכות לצלם באור, במהלך השקיעה ובחושך עם אורות העיר וזה היה שווה את זה כי מיצינו את כל הנופים בכרטיס אחד.

תצפית נוספת שעשינו הייתה ב- One world trade center, המגדל שמחליף את מגדלי התאומים. מדובר בבניין אחד סופר מרשים מבחוץ (ביום) בן 102 קומות שמחליף את מגדלי התאומים.

עליה של בערך חצי דקה במעלית וקיבלנו תצפית מדהימה של 360 מעלות מהקומה המאה(מבקרים בקומה ה-102 רק לספויילר חטוף של הנוף).

יש שם תצפית מצויינת על אזורים שונים שלא רואים מהאמפייר או טופ אוף דה רוק לכן לא הרגשנו שמחזרנו נופים, אך בניגוד לאמפייר ולטופ אוף דה רוק, המקום לגמרי סגור והצילום הוא אך ורק דרך חלונות שקופים. גם פה קנינו לשעת אחר הצהריים(34 דולר).

חייבת לומר שמדהים אותי כל פעם מחדש איך הכל כל כך מתוקתק באטרקציות בארצות הברית ובשתי התצפיות הכל דפק כמו שעון.

אזור הגראנד זירו ( One World Center Observatory) : גם הוא בדאון טאון. בפעם הראשונה שלי שם הייתי בקיץ 2002, שנה אחרי אסון התאומים וראיתי בעיקר חלל עצוב והרבה תמונות, נרות ופרחים, הייתי שוב לפני שש שנים, בקיץ 2011 וראיתי אתר בנייה והפעם ראיתי שתי אנדרטות מרשימות (מזרקות מרובעות שתופסות את מקום שני המגדלים) ובניין ה-one world trade center ברקע שמוסיף לעוצמת המקום ותזכורת לסיפור העצוב.

ממליצה לשלב אטרקציות כמו פסל החירות, וול סטריט (פסל השור) גשר ברוקלין וצ'יינה טאון ביומיים שבהם תהיו בדאון טאון.

פסל החירות: כבר ביקרתי פה בעבר, אך הפעם אמרתי שלא אצטלם רק לידו וגם אעלה עליו עד לכתר, אך לא טרחתי להזמין מספיק זמן מראש(צריך כשלושה חודשים ויותר) וזכיתי לעלות עליו, אך לא עד לכתר. הכל היה בדיוק כמו שזכרתי, יציאה מהבאטרי פארק שמלא בסנאים, לא רחוק מפסל השור של וול סטריט ברחוב ברודווי בדאון טאון. היה כיף בשייט עצמו וגם באי.

סנטרל פארק: בפעמיים הראשונות שלי לא הערכתי את היופי של הפארק העצום הזה. עמית טיפס על סלעים וצפה בחיות כאילו הוא באמצע טיולי בהרי הרוקי, מה שכן, כבר פגשתי וידעתי את הקסם האחר של הפארק- את הופעות הרחוב השונות בכל פינה בפארק ומזג האוויר הסתוי שפקד אותנו שנתן לפארק קסם אחר...

אגב, הופעות... הן לא רק בסנטרל פארק, הן בכל מקום- ברחובות, בסאבווי ובשאר הפארקים... ערב אחד עמית כבר התחיל לרקוד לנו ברייקדנס בחדר.

צ'ינה טאון וליטל איטלי : מרוב טיולים בעולם ובמיוחד אחרי קניות בסין עצמה, איבדתי את הסבלנות לכל השטויות שיש לקנות והמיקוחים.

הביקור שם היה יותר עבור המשפחה שלנו שלכבודה יצאנו לטיול... הם קיבלו את הכמה שעות של שוטטות בחנויות והתמקחות טובה ומיצו... עד לטיול הבא. בגדול אפשר למצוא שם דברים נחמדים, במקרה שלי כל מה שקניתי לפני כעשרים שנה הם בחצי שימוש עד ללא שימוש בכלל.

הפעם יצאתי עם קולפן מצויין...אני חושבת שאם אתם לא מתכננים טיול לסין בקרוב, זאת החוויה הכי קרובה לשווקים שלהם ונחמד להסתובב שם ולהתמקח על הכל... ליטל איטלי היא יותר קטנה ובעיקר מתבטאת במסעדות.

טיימס סקוור:המקום הכי זול לקחת את הילד שלך לראות גיבורי על ודמויות מסדרות. עמית הצטלם עם מי שרק אפשר תמורת דולר לתמונה.

האווירה בכיכר שוקקת חיים ומלאה בהזויים מכל טוב. אני אוהבת את ההמולה, גדלתי במרכז תל אביב אז אני מרגישה בבית. יש שם הרבה חנויות מסביב, ביניהן חנות של דיסני וגם חנות מגניבה של M&M'S.

גשר ברוקלין: בעבר הייתי בו רק ביום והפעם רציתי לראות אותו בלילה, בחושך. כולם נהנו מהנופים שנראו ממנו. ההורים שלי נהנו שם גם מנקניקיה בלחמניה כמו מקומיים:)

ברודווי: טסנו עם הורים שמדברים אנגלית בינונית או לא מדברים בכלל ועמית בן 2.9 שמת על הצגות, אבל עדיין אחרי ג'ט לג... לא ידענו איך יהיה להם אז תכננתי מלך האריות שכולם יכירו פחות או יותר את הסיפור ועמית שמת על משפחת החתולים הכי יהנה, אבל שם הדליקו אותי על אלאדין ועומרי ואני שכבר את ראינו מלך האריות בוגאס שמחנו לראות משהו אחר, אז סגרנו לאלאדין והיה מהמם!!!

כולם נהנו מעמית ועד להורים. תפאורה מטורפת , אפקטים מרשימים, קאסט מקסים, הומור אמריקאי קליל, ומיקום מצויין במאה דולר לכרטיס שקנינו יום קודם בקופות התיאטרון ברחוב 42.

אוכל : אני לא מתכננת אף פעם טיול סביב מסעדות, אבל אם יש מאכל מיוחד שמאפיין או מסעדה עם איזה גימיק מגניב ואני כבר באזור, אז אנסה להגיע ולטעום.

כמעט ולא ישבנו במסעדות, העדפנו אוכל רחוב כמו פיצות, נקניקיות, שווארמה וסאבווי גם כי לא רצינו לבזבז זמן וגם כי אנחנו לא מעט אנשים שונים ורצונות וזמנים שונים לאוכל.

ממליצה מאוד על הפיצה ברחוב 46 בין השדרה החמישית לשישית - משולש בדולר והפיצה הכי טובה שטעמנו... חזרנו לאכול בה שוב ושוב.

ממליצה על גימיק נחמד של גלידה שיוצרים לכם מקורנפלקס בליטל איטלי שנקרא milk and cream cereal bar/Dylan 's candy bar- ילדים יעופו על המקום. יש שני סוגים של בסיס - בצק עוגיות או וניל ועליהם מלבישים עוגת קורנפלקס מהמבחר שקיים יחד עם תוספות לבחירה וגם גביע לבחירה.

ישבנו באפל ביס בשבילי מדובר היה בזיכרון נוסטלגי של מסעדה מאוד טעימה... לצערי, הביקור הזה לא היה משהו והנוסטלגיה נהרסה לי הן מבחינת האווירה והן מבחינת האוכל.

מסעדה אחת בניו יורק שאי אפשר לא להמליץ עליה היא צ'רלסטון, טעימה ואיכותית מאוד.

מוזיאונים: מהביקור הקודם שעומרי ואני היינו בניו יורק הבנו שמוזיאונים הם לא בשבילנו- לא גוגנהיים, לא מטרופוליטן ולא המומה... אלא יותר ריפליס ומאדאם טוסו.

המשפחות נורא רצו למאדאם טוסו אז נכנסנו והם מאוד נהנו.

לדעתי האישית, חסרים שם עוד כמה מפורסמים גדולים, אבל זה משהו שמתעדכן כל הזמן אז אולי עד שאתם תהיו יהיה כבר מגוון אחר.

על ריפליס ויתרנו הפעם, אבל אני דווקא כן ממליצה לבקר בו למי שמתלבט כי בפעם הקודמת נהנינו שם מאוד.

מוזיאון אחר, ייחודי שלא היינו בו הפעם, אבל כן היינו בו בעבר הוא מוזיאון האינטרפיד. מוזיאון אינטרפיד (Intrepid Sea, Air & Space Museum), הוא מוזיאון ששוכן על נושאת מטוסים שיצאה משימוש וממוקמת בצידו המערבי של מנהטן על גדות נהר ההדסון. המוזיאון מרתק ומעניין ביותר.

‌ אריזה: בלי קשר לניו יורק... פעם ראשונה שקרה לי שלא הגיעה לנו מזוודה ועוד המזוודה של הילד, הבטיחו שתגיע באותו יום בערב ואז בבוקר- צהריים... בסופו של דבר הגיעה בערב.

תארזו מזוודות מעורבבות של הבגדים שלכם, של בני הזוג ושל הילדים ככה שלא תתקעו בלי כלי רחצה או בגדים לפחות לימים הראשונים, עד שימצאו לכם את המזוודה או שתצליחו להתארגן על הדברים. אף על פי שאפשר לקנות הכל, אתם עדיין בטיול ולא בבית ולא בא לכם להתחיל את הטיול במסע קניות של דברים אלמנטרים.