אל מערב ארצות הברית עומרי ואני הגענו בקיץ 2011 כחלק מטיול גדול בארצות הברית כשמערב ארצות הברית היה כבר לקראת סיום הטיול שהתחיל במזרח ארצות הברית ( כמובן שבסוף בסוף סיימנו בוגאס אהובתנו!).
ביקרנו בלוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, פארק יוסמיטי וסן דייגו, הכל ברכב וכמובן שנסענו דרך כביש 1 הידוע.
באוקטובר 2017 כחלק מטיול בארצות הברית עם עומרי, עמית שהיה אז בן ילד בן 2.9, ההורים שלי, אחותי וחמותי הגענו שוב למערב ארצות הברית.
הגעה: מאחר וההורים שלנו מטיילים פעם ראשונה וכנראה אחרונה שלהם בארצות הברית רצינו להספיק להראות להם כמה שיותר בשלושה שבועות.
התיכנון היה להגיע לסן פרנסיסקו בטיסת בוקר מבוסטון במטרה להיות בה פחות מיום אחד ולהראות להם את הגולדן גייט ופיר 39 (היכן שנחים להם אריות הים) ומשם לצאת לנסיעה של שעתיים וחצי לעיירה מריפוסה שנמצאת 45 דקות בערך מיוסימיטי כדי ללון שם לילה ולצאת ליוסימיטי על הבוקר.
אדם מתכנן תוכניות ו... הטיסה יצאה באיחור של שלוש ורבע שעות, היה תור גדול בהשכרת הרכב, לא היה רכב ל-12, אלא רק ל-15 בלי אפשרות להוריד כיסאות וזה בעייתי עם 7 מזוודות... בקיצור- התעכבנו בגדול ועדיין לא רצינו לוותר על ביקור בסן פרנסיסקו.
סן פרנסיסקו:
הגולדן גייט (Golden Gate): הגענו לחניית הגולדן גייט, שם מותר לחנות שעתיים חינם וקיבלנו עליו תצפית יפה. בגלל מחסור הזמן לא הלכנו עליו, אלא רק נסענו, אבל עומרי ואני כבר ביקרנו שם בטיול הקודם שלנו ושווה לגמרי גם ללכת עליו.
רציף 39: רציף 39 הוא רציף בנמל סן פרנסיסקו בו נחים הרבה אריות ים. לצערי, בגלל כל העיכובים פלוס חיפוש חניה הגענו ממש עם רדת החשיכה והם הספיקו לראות כמות יפה של אריות הים וגם לשמוע אותם, אבל כבר כמעט בלי אור אז נאלצנו להראות להם בתמונות .
אטרקציות נוספות שעומרי ואני עשינו בטיולים הקדם שלנו בסן פרנסיסקו:
רחוב לומברד: רחוב לומברד נחשב לרחוב המפותל ביותר בעולם. עשינו אותו ברכב וגם ברגל. בכלל בסן פרנסיסקו כל רחוב זה אימון כושר מטורף.
מגדל קויט (Coit Tower): בניין אבן עגול שנמצא בקצה גבעת טלגרף (Telegraph Hill) ובתוך המגדל מוצגים ציורי קיר שונים. מהמגדל נשקפת תצפית נחמדה על העיר והמפרץ, יותר מאת הנוף שמשתקף משם, אני לא אשכח את העלייה במעלית והמקום לטיפ למי שמפעיל אותה. עומרי ואני היינו כל כך רוויים מהטיפים האמריקאיים האלה לכל דבר שזה היה כבר מוגזם מדי.
כיכר ג'ירארדלי (Ghirardelli Square): כיכר שממוקמת מרחק קצר מרציף הדייגים ויש בה הרבה חנויות.
כיכר יוניון (Union Square): בכיכר יוניון יש הרבה חנויות וביום נעים נחמד גם לשבת בכיכר עצמה ולהמתין לצהריים במסעדה אחת אהובה - הצ'יז קייק פקטורי (אין על אגרול אבוקדו!)
נסיעה בקרוניות המפורסמות של סן פרנסיסקו (Cal Train): פה תתעוררו כל אוהבי בברלי הילס. זוכרים שברנדון בא לבקר את אמילי בסן פרנסיסקו? מאז יש לי חלום לנסוע ברכבת כזאת...החלום לסן פרנסיסקו עוד גדל כשהתחלתי לצפות גם בשולחן לחמישה. בכל תכנית או סרט שצפיתי שמרתי לי נקודות ואטרקציות בעולם שאני רוצה לבקר בהם.
צ'יינה טאון: כמו בצ'יינה טאון בניו יורק, גם כאן תחוו אווירה אוריינטלית-סינית אותנטית.
שוטטו ברחוב ותהנו ממה שיש לו להציע: מאכלים טעימים וגם פחות, חנויות תה, שוק ססגוני, רחובות מקושטים ועוד כל מיני שטויות. אחת החוויות הייתה לראות איך מייצרים את ה- Fortune Cookie,עוגיית המזל הסינית, ב- Golden Gate Fortune Cookie Factory, שם תוכלו לראות את כל תהליך ההכנה, כולל הכנסת פתק ה-"מזל".
ביקור באי אלקטרז (Alcatraz Federal Penitentiary): באי אלקטרז פעל עד 1963 כלא פדרלי שמור היטב וידוע. רואים שם תאי האסירים, סורגי הברזל המסיביים, ספריית הכלא ועוד מקומות קשים לעיכול. ניתן לטייל ללא מדריך, בעזרת ערכת אודיו אישית ולשמוע את סיפורם של אסירים לשעבר. הכלא ממוקם על אי, אליו מגיעים עם מעבורת מרציף 41. אנחנו לא טרחנו לבקר שם בפעמיים שהיינו בסן פרנסיסקו לא רק בגלל זמן, אלא גם כי לא גילינו עניין, אך למי שזה מעניין אותו, שיידע על קיומו.
מריפוסה : יצאנו מסן פרנסיסקו באזור תשע והגענו למריפוסה אחרי כשלוש שעות נסיעה. למרות החשיכה, הנסיעה הייתה בכביש מהיר ולא הרגישה בעייתית לנהיגה בלילה מלבד הקטע שנמשך בערך כ-40 דקות שהיה בחושך מוחלט ונאלצנו להשתמש באורות גבוהים וגם הרגשנו באמצע שום מקום, בחלק הזה של הנהיגה התעורר כל האוטו ועשינו צחוקים על הרוצחים והחיות שיש בחוץ וגם מעשה קונדס קטן לאמא שלי שיצאה לעשות פיפי באמצע שום מקום בחושך מוחלט. הגענו למריפוסה בחצות, למלון נחמד בשם Mariposa lodge( עלות חדר 120 דולר כולל מיסים) עם חדרים נקיים ונעימים. העיירה עצמה שכוחת אל, אמריקאית אותנטית כמו בסרטים... גם בבוקר נראתה טיפוסית ומבודדת עם סופר קטן בסגנון 7 eleven ומוכרת אחת מפחידה.
יוסמיטי : כשעומרי ואני היינו בו לפני שש שנים זה היה אחרי שביקרנו בהרי הרוקי, הילוסטון, הגרנד טייטון, הרי ראשמור ושמורה אינדיאנית בסביבתו. אפשר לומר שהגענו די שבעי פארקים ולא התרגשנו מיוסמיטי כמו שהתרגשתי ממנו כשראיתי את כל התמונות בבית - הירוק, המים, ההרים...הרגשתי פספוס שלא הערכתי אותו במקום, הגעתי גם שבעה יחסית מדובים שאפילו שכחתי שראינו שם אמא דובה ודב קטן. אחרי ההקדמה הזאת אתם בטח מצפים שאגיד שהגענו וחוויתי את כל היופי מחדש, אז לא- התאכזבנו. בפעם הקודמת הגענו ממזרח, מאגם טאהו, באוגוסט (כניסה שסגורה מרבית השנה) . הפעם הגענו ממערב, מסן פרנסיסקו והתאכזבנו כולנו. א. יוסימיטי עבר כמה שנים של חורף יבש יחסית , מלבד החורף האחרון וזה מתבטא בזרימת המים והירוק. ב. בעקבות הבצורת הגיעו לפארק חרקים שפגעו בעצים וחיסלו אותם. ג. פרצו שריפות כולל אחת לפני חודש ונשארו עצי גחלים עצובים ועדיין היה ריח שרוף והמון עשן באזורים שונים בפארק. ד. החלק המערבי והדרומי פחות קרים ולכן פחות יפים מראש בתקופה הזאת, מאמינה שאחרי הפשרת השלגים, באביב הרבה יותר יפה, שוב יחסית. ה. בחלק הזה של הפארק אי אפשר לנהוג לרוב המקומות. יש אזורי חניה ששם משאירים את האוטו ויוצאים עם שאטל שעוצר בתחנות השונות. זה מעכב מאוד ומסרבל כשאתם עם עגלה. ו. דובים, לא זכינו לראות הפעם, אבל מספרים שיש אחד קטן שמסתובב ליד אגם המראה (Mirror lake) . נקודות עצירה ביוסמיטי- למרות האכזבה היו גם כמה נופים יפים מה- Glacier Point ו היה מאוד יפה בעצירה במפלי ה-Bridalviel ו-El Capitan . כל מי שמגיע מהמערב יכול לטייל בעוד הרבה מקומות שחלקם מסלולי הליכה של שעות וחלקם רק נקודות תצפית, אבל כמו שכבר כתבתי-רק באמצעות השאטל. מהאכזבה שלנו ממצב הטבע ביוסמיטי וההתלהבות שלנו מהמלון בסעיף הבא, החלטנו להישאר במלון ביום למחרת ומשם לצאת ללוס אנג'לס במקום להמשיך לטייל בפארק. בדיעבד לא יודעת אם זאת הייתה טעות שוויתרנו כל כך מהר.
לפניכם מיקס של יוסימיטי בטיול שלנו ב-2011 ויוסמיטי בטיול שלנו ב-2017 (כשחסכתי את התמונות העצובות)
לינה: החלק החיובי הוא שסגרנו אחלה מלון במרחק של שני מיילים מיוסמיטי. Tenaya Lodge. מלון כפרי בסגנון הלובי באתרי סקי, עם אח, לובי מרשים מעץ, בריכה חיצונית ומקורה, ספא ושלוש מסעדות יוקרה(מחירים לא זולים, אבל יש כאלה גם במסעדות יוקרה בארץ) . ה-טריפל A זיכה אותנו בארוחת בוקר לשני אנשים לחדר ושילמנו 20 דולר לאדם לשאר. עלות החדר 335 כולל מיסים פלוס 20 דולר איזה תשלום לחדר שהמקום דורש. חשוב לציין שאין שום קשר בין Tenaya Lake ביוסמיטי והמלון וגם לא מריפוסה העיר והיער... האמריקאים אוהבים לתת את אותם השמות לדברים שונים, שלא חייבים להיות סמוכים או קשורים.
כביש 1 בקליפורניה: כביש החוף המהולל בין לוס אנג'לס לסן פרנסיסקו, הוא אחד הכבישים היפים לנסיעה. לאורך הדרך יש צוקים ושמורות טבע יפות, חופי ים ותצפיות מרהיבות, פילי ים ועיירות נחמדות לעצור בהן. בטיול ב-2017 לא נסענו דרכו כי הכיוונים שלנו היו שונים, אך ב-2011 לא ויתרנו עליו עם עצירה ללינה ב-Morro bay.
לוס אנג'לס: ב- 2017 הגענו אל לוס אנג'לס מיוסימיטי, לאחר כחמש וחצי שעות (כולל עצירות) ל-24 שעות. החלטנו לקחת אותם רק לאטרקציות שהכי אהבנו בעיר (לא כולל האולפנים ביונברסל שדורשים יום שלם).
לינה: ב-2017 ישנו במוטל 6 בהוליווד. מוטל ברמה סבירה(נקי ומיקום נהדר) לשנת לילה בלבד בעלות של 115 דולר לחדר כולל מיסים. בחרנו במלון מפני שעומרי ואני היינו בו לפני שש שנים וזכרנו שהמיקום היה מצויין לשדרות הוליווד(פחות מחמש דקות הליכה).
אולפני יוניברסל: מקום מושלם לבקר בו לא משנה מה גילכם! נהנינו ממש לראות איך יוצרים סטיםשל סרטים מוכרים וליהנות מהאטרקציות במקום, בטוח אחזור לשם גם עם הילדים:)
שדרות הוליווד: הגענו אליה בערב והיא הייתה כמו שזכרתי אותה. רחוב הומה אנשים(לא ברמה של ניו יורק), מלא באנשים מחופשים לדמויות שונות מהתעשייה וגם כפילים מטורפים (בפעם הקודמת הצטלמתי עם טום קרוז ומייקל ג'קסון אחד לאחד! והפעם עם עוד כמה חדשים). הרגשתי כמו ילדה בעצמי. המשפחה שלנו ממש התלהבה מהאווירה. יצא שראינו שני מפורסמים (אם אפשר לקרוא להם ככה - טארה ריד מאמריקן פאי שנראית רע מאוד ושחקן ג'סטין משהו מהסדרה "ג'ין הבתולה" שדווקא ממש חתיך במציאות). מה שהיה חדש לי בטיול הזה זה התרבות היצורים ברחוב. לא מעט הומלסים והזויים...אגב, בעקבות הפיכת המרחיאונה לחוקית בקליפורניה, אפשר להריח את זה ממש בכל פינה בה.
שלט הוליווד: בפעם הקודמת של עומרי ושלי בעיר הגענו עד לשלט וקיבלנו נביחות וצעקות אז ברחנו משם. הפעם הגענו לאותו אזור, פגשנו יהודי מקומי שהראה לנו את נקודת התצפית הטובה ביותר(תכוונו לרחוב Deronda) שם תסעו שמאלה עד שתגיעו לשער ותעברו בו. זאת הנקודה הכי קרובה אל השלט וגם נקודת תצפית לא רעה על לוס אנג'לס עצמה.
שכונות היוקרה: מפאת חוסר זמן והתייעלות עשינו נסיעות בשכונות היוקרה בבוורלי הילס וגם באזור הבית שהיה של ארון ספלינג, יש בתים שתראו ברשפון והרצליה פיתוח ויש בתים בגודל עיר קטנה, שתזכו רק להצצה לשטח הדשא העצום או שביל הכניסה, אבל עדיין תקלטו את השטח שהבית תופס.
שוק האיכרים בגרוב (Farmers market): אחד המקומות המגניבים בעיר- להסתובב בו- אווירה יוקרתית וכיפית וכמובן שכשיש את המסעדה האהובה עלי (ה- Cheese Cake factory) אני בכלל מבסוטית. מראש הכנו את כולם שנאכל שם וכולם אהבו ונהנו מהארוחה. בתי קפה, חנויות בגדים ואווירת שוק אוכל אסתטית, נעימה וטעימה.
הצ'יז קייק פקטורי (Cheese Cake factory): חייבת לתת במה למסעדה הטובה ביותר בעולם מבחינתי. יש לה תפריט מגוון וטעים ממש ועם זאת מחירים סבירים ולא פלצנית. ההתמחות שלה והסמל שלה הן עוגות הגבינה המצויינות (ואני בכלל לא אוהבת גבינות...), אך היא הרבה יותר מזה!
סנטה מוניקה (Venice Beach) : חוף ססגוני מלא בהזויים ונוסטלגיה מסדרות כמו בוורלי הילס ומשמר המפרץ. הליכה לאורך החוף מפגישה אתכם עם חנויות של מזכרות ואמנים, חלקם הומלסים, שמוכרים את האומנות שלהם וחלקם חרטטנים(בוודאות הומלסים) שמוכרים שטויות.
נסיעה מלוס אנג'לס לוגאס : ב- 2017 יצאנו לנסיעה מלוס אנג'לס לווגאס בחמש ומשהו וזה הראה לנו נסיעה ארוכה בשעה רק בגלל היציאה מהעיר. זה אומר חמש וחצי שעות נסיעה לא כולל העצירות בדרך. חששתי שהנסיעה תהיה בכבישים לא נעימים, אבל הנסיעה הייתה כל הזמן לאורך כביש 15 לכיוון צפון, כביש נוח ישר לוגאס. עצרנו פעמיים באזורי המשאיות בדרך וגם בתחנות דלק כדי לתת לעומרי להתרענן. האוטו כולו היה גמור... עד שראה את הסטריפ והתעורר לחיים כשהגענו בחצות.
סן דייגו (SeaWorld San Diego): ב-2017 לא היה לנו זמן לנסוע עד לסן דייגו רק בשביל עולם המים, אך ב-2011 עשינו את זה בהמשך מלוס אנג'לס ואז מסן דייגו חזרנו לוגאס. אני בטוחה שיש בסן דייגו עוד דברים שבשבילם שווה להגיע אליה מלבד עולם המים. במבט לאחור על עולם המים, אני מרגישה שהיום לא הייתי טורחת להגיע עד אליה אחרי שלמדתי לראות חיות מים במקום הטבעי שלהן, אבל עבור ילדים ובכלל למי שלא חווה טיולי טבע ברמת דרום אפריקה או ניו זילנד זאת בהחלט אטרקציה ראויה להגעה.