אני לא יכולה לכתוב על מצפה רמון בלי לספר על הביקור הראשון שלי בה. אבא שלי שהיה קומבינטור בצבא הצליח איכשהו להביא את כולנו - ההורים שלי, אחי הגדול, אחותי בת הכמה חודשים! ואותי למצפה רמון במטוס צבאי! כן, הגענו למצפה רמון במטוס! אז כל מה שאני זוכרת מאותו טיול זה שהגעתי לשם במטוס צבאי ואת חוות האלפקות. מאז עברו כמה שנים וגם ביקורים במצפה רמון, אפילו ביקור לילי לצפייה במטאורים.
בדומה לנופים בערבה שאני מאוד אוהבת, מצפה רמון מספקת את אחד הנופים המרשימים והמיוחדים לארץ ישראל - הנוף המדברי. נוף שאולי אפשר לראות ביוטה, ארצות הברית ובמדינות ערב, אבל אי אפשר למצוא באירופה.
תקופה: במצפה רמון יש הבדלי טמפ' גדולות בין היום ללילה, אך כמו בערבה. התקופה הטובה לטייל פה היא בתקופות המעבר כך שלא חם מדי לטייל ביום ובטח שלא קר מדי בלילה. אנחנו היינו במרץ והיה מושלם מבחינת מזג האוויר.
לינה: בתוך מצפה רמון אין מבחר גדול של מקומות לינה כך שבמעט אפשרויות הבחירה הקיימות נשארים עם מלון בראשית היפה והיקר ועוד 2 מלונות בינוניים, אבל אם באים לטייל באזור מצפה רמון ולא לסתלבט במלון, הבינוני מספיק.
אוכל: מצפה רמון מתנהלת כמו פיג'י , "NO HURRY NO WORRY". מרבית האנשים שם חיים בסתלבט מטורף וזה מרגיש שגם המסעדות מתנהלות ככה. חלק מהמנות לא רלוונטיות כי נגמרו להם חומרי גלם בסיסיים כמו תפוחי אדמה, מבקשים פלפל שחור ומקבלים לשולחן פלפל חריף...אין היצע גדול מאוד של מסעדות ואלו שפתוחות טבעניות, אבל יש גולדה!...אז מה עושים במקום כמו מצפה רמון? מדורה ועל האש! עומרי הביא את ערכת הגזייה שלנו והילדים היו בעננים.
מה יש לראות?
חוות האלפקות: זאת אטרקציה ממש נחמדה לילדים ולמבוגרים. לא כל יום ילד רואה איך אלפקה יורקת על אבא שלו :). 5 דקות נסיעה ממצפה רמון נמצאת חוות האלפקות והלאמות בספארי דרום אמריקאי.
במקום ניתן גם להאכיל את האלפקות בשקית אוכל שמקבל כל אחד בכניסה וגם לפגוש סוסים. הבנים לא היו צריכים יותר מהאלפקות וההאכלה שלהן.
המנסרה: הליכה על שביל מעץ באורך של כ-250 מטרים שמרחף מעל אבני המנסרה ומוביל אל ראש הגבעה שהיא ערימת אבנים שנראית כמו לוחות עץ בנגרייה – ומכאן שמו הלא רשמי של האתר "הנגרייה". המנסרות ככל הנראה נוצרו לאחר שלבה חדרה ממעמקי הקרקע והגיעה קרוב לשכבות אבן החול,לאחר התקררות הקרקע, נסדקה השכבה של הקוורציט והתקבלה צורת המנסרות. ההורים שלי שבסוף שנות ה-60 שלהם ויתרו על העלייה כי נראה היה להם מלחיץ ללכת על האבנים, אבל הילדים עפו על זה ולא ירדו עד שסיימו יצירת אבנים. אני רק עמדתי שם ושאפתי את האוויר והנוף.
מרכז המבקרים מכתש רמון - מרכז אילן רמון: "מרכז המבקרים מכתש רמון" מציע חוויה שמשלבת בין סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אל"מ אילן רמון, להיכרות עם המכתש הגדול בעולם ועם תופעות הטבע הייחודיות שבו. מרכז המבקרים בנוי על שפת מצוק מכתש רמון וצופה אל אליו. הסיפור של אילן רמון מרגש מאוד ומעניין את המבוגרים והילדים כאחד והמכתשים הם תופעת טבע ייחודית ומרשימה במרכז המבקרים דואגים להמחיש את התהליך בצורה ממש מיוחדת.
הר הגמל: מגיעים לטיילת אלברט, למרגלות הר גמל ועולים בגרם מדרגות קצר לתצפית מרהיבה שממנה נראה מכתש רמון כמעט במלוא אורכו. לפני, לפני העלייה הביטו על ההר מלמטה ותראו איך הסלע הגדול בהר הגמל נראה כמו גמל הכורע על ברכיו.
אבן רוח מים – החולות הצבעוניים:
האתר נמצא במרחק נסיעה קצר מהמנסרה, אפשר גם ללכת ברגל אם תרצו. המקום הוא מחצבה ישנה ונטושה שהותירה בשטח חולות צבעוניים שמתגלים בשכבות שונות של הסלע. מומלץ להגיע עם בקבוקונים לאיסוף החול הצבעוני מהבית וגם עם כלי מתכת כלשהו שיעזור לגרד את השכבות השונות. בנוסף לתופעת הטבע של החולות, יש שם גם אגם מים מקסים שנוצר ממי גשמים שמשתלב יפה בנוף המדברי.
עין עבדת: אני חושבת שכמסלול הליכה בישראל, אני מגדירה את עין עבדת כמרשים ביותר, בעיני.
עוצמה מטורפת של הטבע. מסלול לא ארוך, קל מאוד להליכה ומדהים ביופיו בנוף המדברי כאשר בסוף המסלול מגיעים לעין עבדת, בריכת מים גדולה ויפה.
בורות לוץ: לבורות לוץ לא תיכננתי בכלל להגיע, היה לי מסלול אחר שרציתי לעשות, אבל בהמלצת אחד העובדים בחי רמון שאמר שבתקופה שאנחנו נמצאים(אביב) יש פריחה יפה שם החלטתי שזה שווה הגעה, בכל זאת מקום שיש בו פריחה יפה במצפה רמון הוא בטח מקום יפה...אז התאכזבתי:( ,כן, הייתה שם פריחה משום שמדובר באזור גבוה יחסית שזוכה ליותר גשמים מאשר אזורי הנגב האחרים, אבל המסלול עצמו משעמם ומונוטוני ולא היה שווה להמשיך אותו בשלב מסויים.
גן הפסלים: גן הפסלים נמצא על שפת מכתש רמון בסמוך לכניסה למצפה רמון ולכן יש לו תצפית מאוד יפה לכביש הערבה. הגן הוא שטח גדול בו פזורים פסלים הבנויים מסלעי ענק, ופסלים מוסיקליים שונים, עמית נהנה לטפס איפה שאפשר היה. בלילות יש באזור גן הפסלים את שביל האבנים הזוהרות (לא היינו בזה, אבל הרבה אנשים שאלו אותנו איפה זה כשעשינו מדורה קרוב לשם), קריאה קלה בגוגל הסבירה מה זה בדיוק:). עם רדת החשיכה, עשרות אבני חצץ בולטות וזוהרות הופכות את שביל ההליכה בחניון גן הפסלים למקום קסום מהאגדות.