חיפשתי לראות הופעה של ביונסה (ובעלה המעצבן) באירופה ומכל המדינות בהן הופיעה, איטליה היא המדינה היחידה שלא הייתי בה יותר מפעם אחת וב-10 השנים האחרונות. אז סגרתי טיול לרומא והתחלתי לתכנן טיול.
המופע- כרטיסים קניתי דרך טיקטים. פעם שניה שהזמנתי מהם כרטיסים למופע בחו"ל ובנתיים לא היו פישולים(שלהם).
במופע הנוכחי היו פישולים של ההפקה שלא מכרה מספיק כרטיסים אז כדי לא להשאיר קרחות, סגרה אזורים והעבירה אותנו ועוד הרבה כמונו לאזורים אחרים(שכנראה היו עולים פחות). איך היה המופע? לדעתנו ולדעת עוד ישראלים שהיו במופע- ביונסה מעולה- רמת הביצועים הקוליים שלה ונוכחותה על הבמה בריקוד ובלבוש גורמים לכם להרגיש בכל ביצוע כאילו אתם לא צופים בלייב, אלא בקליפ ערוך שלה. Jey-Z לעומת זאת הרגיש כהורס מסיבות. היו חסרים המון להיטים של ביונסה וכשכבר הביאה את אחד המוכרים שלה זה היה בדואט איתו כשהוא מכתיב את טון השיר...עדיף לכולנו אם המופע היה בלעדיו (נראה לי שגם לה היה עדיף).
שאטל משדה התעופה- הזמנתי מראש דרך האינטרנט, באופן מאוד ידידותי ונוח, מ"אייל הסעות" אחרי שקראתי עליו המלצות בקבוצה. עלות הנסיעה לכל כיוון כאשר מזמינים לשני הכיוונים היא 13 אירו לאדם כאשר גובים מכם דרך פיי פל 3 אירו לנסיעה מראש ואת העשרה הנותרים משלמים ישירות לנהג. כמה מילים על הנהיגה ברומא...פחד ה'. תמרורים ורמזורים נראים המלצה בלבד, רומא עצמה מאוד פקוקה והנהגים חסרי סבלנות ועצבניים...אני רק שואלת בתור מישהי שקוראת על כמות הדוחות שישראלים מקבלים באיטליה ובתור אחת שקיבלה בעצמה לפני עשר שנים שני דוחות, איך הם מרשים לעצמם לנהוג ככה ? החוקים פוסחים על המקומיים?
מלון- ישנו באנגלו אמריקנו. המלון במיקום מצויין(סמוך לפיאצת ברברני) בקרבת תחבורה ציבורית יחסית נוחה ומרחק הליכה לא רציני מהרבה מהאטרקציות, עם צוות מקסים וחביב(בכלל האיטלקים היו מאוד חמים ונעימים). ארוחת הבוקר הייתה מערב אירופאית קלאסית והחדרים היו קטנים, אך בסדר, מלבד המקלחון שהיה מאוד לא נוח וגם ללא מים חמים במשך יומיים. לי אישית הפריעה מאוד טריקת הדלתות בחדרים מסביב שנשמעה מאוד חזק, במיוחד כשרוצים לישון.
תחבורה ציבורית- יחסית לעיר התיירותית שהיא רישות המטרו ברחבי העיר מאכזב. לאיצטדיון אולימפיקו למשל, בו נערכה ההופעה, אין רכבת מטרו נוחה שמביאה ממרכז העיר. כן יש הרבה תחבורה משלימה- רכבת חשמלית ואוטובוסים שמביאים לכל מקום בעיר, אך צריך להחליף אמצעי תחבורה, לאתר כל תחנה ולהמתין לא מעט זמן לכל אוטובוס. התנסנו בהובר ובמונית פעם אחת להגעה וחזרה מההופעה ולא פשטנו את הרגל. נסיעה למשך 100 דקות, אך ורק בתוך המטרו(ללא יציאה ממנו) עולה 1.5 אירו. נסיעה בכל אמצעי התחבורה שהזכרתי למעלה למשך 24 שעות עולה 7 אירו, ל-48 שעות 12.5 אירו וישנה גם אפשרות לקנות רומא פס ב-38 שקלים הכולל נסיעות בכל אמצעי התחבורה למשך שלושה ימים וכניסה לשני אתרים שצריך לבחור. מזג האוויר- האמת שאם לא הייתי טסה לכבוד ההופעה, לא הייתם מוצאים אותי ברומא ביולי. ידעתי שאני הולכת לקיץ לוהט, אך נראה שעומרי פחות הבין...היה חם ולח פחות או יותר כמו בארץ וזה מאוד לא נעים לטייל כך.
אטרקציות- עומרי ואני אנשים בעיקר של טבע וטעימות קטנות של עיר והתרבות שלה, לא מעניינים אותנו כל פסל ומזרקה, אלא יותר לחוות את ההווי ברחובות וברומא גם קצת קולינריה. חשבנו בהתחלה שנעשה סיור קולינארי והיו לנו כמה אופציות או שנלך לפי המלצות של מסעדות, אך החלטנו לוותר ולפגוש את האוכל על הדרך ולא לתת לאוכל להכתיב לנו את הדרך.
הקולוסאום והפורום- כניסה אמורה לעלות 12.5 אירו. לא נכנסנו לא בגלל המחיר, אלא בגלל החום ומידת העניין שלנו(וגם הייתי בו כבר לפני עשר שנים). הלכנו מסביבו, התרשמנו מהנוכחות שלו ושל הפורום, בעיקר מהתצפית מכיוון גבעת הקפיטולין.
הפיאצות- אז יש את פיאצה נבונה, פיאצה דל פופולו ועוד...הן כולן נחמדות מבחינת אווירה ואם מקבלים קצת היסטוריה עליהן הן נחמדות קצת יותר.
המדרגות הספרדיות- מלבד המרחק שלהן משגרירות ספרד הן בהן שום דבר ספרדי. אין מה להתרשם מהן, אך נחמד לשבת עליהן למנוחה ולתצפית על העוברים ושבים, סטייל המדרגות בטיימס סקוור.
מזרקת טרווי- מזרקה יפה מאוד שם זורקים מטבע אם רוצים לחזור לרומא(אל תחזרו בחודשי הקיץ). העומס שם היה מטורף. עברנו שם כמה פעמים והרגשנו את הקלסטופוביה כל פעם מחדש. . קמפיו דה פיורי- שוק פתוח עם מבחר דוכנים של ירקות, פירות ופסטות שונות וצבעוניות, לא יקר מאוד.היו גם דוכנים אחרים, אבל לא ממש התמקדנו.
שוק האוכל Eataly- שוק אוכל מקורה נחמד, היה קצת שומם, אבל הוא מלא בסחורה מקומית למעוניינים לקנות, מאוד אסתטי ועם כמה מסעדות ודוכני אוכל. דומה מאוד לשוק צפון, ושוק האיכרים בנמל.
טרסטברה- שכונה עם אווירה כיפית ממש, בסגנון פלורנטין. מלאה במסעדות, סמטאות נעימות להליכה, אווירה טובה ברחוב עם הופעות רחוב סטייל ניו אורלינס(רק בלי הג'ז). לכתוב טרבסטה בגוגל מפות יביא אתכם לרחוב הראשי שבו לא תבינו למה באתם עד לשם, כדאי לכתוב שם של מסעדה בתוך השכונה כדי לדעת איך להיכנס לסמטאות עצמן ולגלות את הקסם של המקום.
הפארק שבו וילה בורגוזה- בורגוזה משפחה עשירה בהיסטוריה של רומא שבבעלותה גלריה שיושבת בפארק ירוק ומקסים(שפעם גם היה תחת הבעלות הפרטית של המשפחה). הפארק הוא בין פארק הירקון לסנטרל פארק. הוא לא בגודל של הסנטרל פארק, אבל יש בו בתי קפה, גן חיות, מוזיאונים, מוזיקת רחוב והשכרה של אופניים למשך שעה -לשניים (15 אירו) או לארבעה(25 אירו). יש נהג אחד שמוביל, אך השאר עוזרים לו בדיווש(יש מנוע שעוזר מאוד ). הרכיבה בהם ממש נחמדה ונוחה.
הפנתיאון- מבנה מאוד מרשים שבהמשך שימש גם ככנסייה. היה גם אתנחתא טובה למנוחה מהשמש.
סיור חינמי - בחיפושים אחרי אטרקציות נתקלתי בהמלצה לסיור חינמי שנרשמים אליו דרך האתר- http://romesultimate.com/free-walking-tour/ אנחנו לא אנשי כנסיות ומוזיאונים ולכן זה נשמע כהצעה נחמדה לקבל סיור ללא עלות ולהחליט אם להמשיך בו או לא. הסיור, כמו שכבר אמרתי, ללא עלות, אך הם אומרים כי ניתן לתת טיפ כראות עיניכם. כולם נתנו חוץ מאיזו משפחה אירנית(פרסים אחרי הכל). הסיור אורך כשלוש שעות, באנגלית בלבד, הוא כולל חלק מהאזורים שהזכרתי למעלה, הקבוצה יכולה להגיע לעד 15 אנשים ולא יותר והיינו כל כך מרוצים מהסיור שהחלטנו לצ'פר בחמישים אירו. המדריך היה בריטי, הוא הסביר דברים בצורה כל ברורה ומעניינת, התעמק בסיפורי ההיסטוריה הבאמת מעניינים ומחדשים ופחות בפרטים היבשים של מי בנה ומתי נבנה. היו לי עוד כמה אופציות כמו לנסוע יום לפירנצה שירדנו מזה, האפשרות לנסוע לגני טיבולי(ששנינו כבר היינו בהם) וללכת לשייט בנהר הטיבר שלא עשינו בשל החום הכבד.
מסעדות- לא אמליץ על מסעדות כי זה ממש עניין סובייקטיבי וגם לפעמים אתה נופל על מנה טובה מאוד או פחות טובה במסעדה וזה לא משקף את המטבח כולו. ההמלצה היחידה שיש לי היא ללכת למסעדות קטנות בסמטאות, שקצת מרוחקות מכל האטרקציות כי שם תמצאו את הקסם האמיתי של המטבח האיטלקי עם האווירה האמיתית. הקפדנו לאכול פיצות, פסטות וריזוטו- היו מקומות טעימים יותר והיו טעימים פחות, לפעמים התפשרנו על מקום משום שהיה בו מסך טוב שיכולנו לראות בו את המונדיאל.
כמה מילים על אווירת טיול בזמן מונדיאל- בדיוק לפני ארבע שנים היינו בתקופת המונדיאל בברצלונה וגם אז נהנינו מהאווירה בצפייה של המשחקים. אולי צריך לעשות איזה טיול מונדיאל עוד ארבע שנים את הקינוחים למדנו שלא תמיד כדאי לאכול במסעדות כי יש כל כך הרבה קונדטוריות ומאפיות על הדרך עם מבחר עצום שתצטערו שכבר הכנסתם לכם סוכר לגוף במקום אחר. אנחנו מאוד אוהבים את סניפי הארד רוק קפה( יושבים שם בכל מדינה שמגיעים אליה) ושם היה המסך הכי טוב לצפייה במונדיאל.
גלידריות- כמות הגלידריות היא כמו כמות הפיאצות. בכל מקום גלידריה וכולן נראות טוב על פני השטח וגם בטעם. יש אחת שבלטה מאוד בנראות שלנו וגם בתורים הארוכים - venchi. יש לה סניפים רבים, לא טעמנו כי לא הייתה לנו סבלנות לחכות בתור המטורף, התפשרנו על פרלינים ממנה. כן אכלנו גלידה בהמלצת המדריך בסיור החינמי שלקחנו בגלידריה בשם גלידת סיציליה שם הגלידה הרגישה פחות מתוקה ואולי זה מעיד על איכותה.
התמצאות- משהו שאימצתי בטיולים האחרונים הוא ליצור לעצמי מפה עם כל המקומות שאני מעוניינת להגיע אליהם בגוגל מפות. הוא מסדר לי בעצם רשימה של המקומות, מראה לי את הקרבה של מקום אחד לשני כך שאני יכולה לשלב אטרקציות קרובות והוא גם מראה לי את הדרך להגיע אליהם רגלית או באמצעי תחבורה(הדרך המהירה ביותר). מאוד נוח ויעיל.
לסיכום, האווירה ברומא מאוד נחמדה. אנשים חמים, הרגשה בטוחה ברחובות גם בשעות מאוחרות, שירות טוב במסעדות והיסטוריה מעניינת גם למי שפחות מתחבר להיסטוריה באופן כללי.